במאמר הקודם דנו בעקרונות הבסיסיים של השימוש בחשמל בשבת. כפי שביארנו, הקונצנזוס של פוסקי ההלכה הוא שאסור להפעיל מכשירים חשמליים בשבת. למרות זאת, אין קונצנזוס בנוגע לסיבה שבגינה הפעלת המכשירים אסורה, וכמה הצעות שונות ניתנו לעניין זה.
במאמר הנוכחי נמשיך את הדיון בעניין השימוש בחשמל בשבת, תוך מיקוד בשימוש במכשירי חשמל, ובפרט באחד המכשירים החשוב ביותר ליומיום: המקרר.
האם מותר לפתוח ולסגור מקרר בשבת? האם יש הבדל בין הפעלת המדחס (המנוע) ולהפעלת התאורה על-ידי פתיחת דלת המקרר? ומה המעמד של מקררים מודרניים (דיגיטליים)? בשאלות אלו, ועוד, נדון בהמשך הדברים.
מקריים מכניים
אחת השאלות הנוגעות ביותר בעניין השימוש בחשמל בשבת הוא פתיחת וסגירת מקררים. שאלה זו גררה ויכוח ומחלוקת בין הפוסקים שנמשך עד היום, וכי משתנה עם השנים לפי שינויים טכנולוגיים במקררים החדשים.
אחת השאלות היסודיות בהקשר של פתיחת מקררים בשבת עוסקת בהפעלת מנוע המקרר על-ידי פעולת התרמוסטט. פתיחת דלת המקרר מכניסה אוויר חם לתוך המקרר, מה שגורם למנוע לפעול קודם שהיה פועל אילולא שהדלת לא נפתחה. האם יש בכך איסור שבת?
כמה פוסקים כתבו שיש להימנע מפתיחת המקרר בזמן שהמנוע אינו פועל, כיון שפתיחתו תגרום להקדמת פעילות המנוע. אלא, יש לפתוח את דלת המקרר דווקא בזמן שמנוע כבר פועל. למרות שפתיחת המקרר תגרום למנוע לפעול לזמן ממושך יותר, אין בכך שום איסור, כיון שהמנוע אינו מופעל על-ידי כך (כן נקטו בהר צבי ח"א, סימן קנא, בשו"ת מנחת יצחק ח"ג, סימן כד, ועוד).
הרב עובדיה יוסף (שו"ת יביע אומר, אורח חיים א, סימן כא) ממליץ אף הוא שיש לפתוח את המקרר רק כאשר המנוע פועל. הוא אמנם מסיק שלפי עיקר הדין אין איסור של פתיחת המקרר גם כשהמנוע אינו פועל (עי' להלן), אך הוא כותב שיש עדיפות להימנע מכך. הוראה דומה ניתנה על-ידי הרב יוסף אליהו הנקין, ודבריו הובאו בשו"ת אגרות משה (אורח חיים ח"ב, סימן סח). הרב עובדיה מציין שיש להיזהר בפרט כאשר המנוע היה כבוי לזמן נמשך, שכן פתיחת הדלת בוודאי תגרום לו לפעול.
פתיחת הדלת: דעות מקלות
כמו פוסקים רבים (כולל המנחת יצחק הנ"ל, שו"ת משפטי עוזיאל, אורח חיים לז, שו"ת תשובה שלמה ח"ב, סימן ו, ואחרים), הרב עובדיה יוסף מסביר שפתיחת המקרר כאשר המנוע אינו פועל מהווה "פסיק רישיה דלא ניחה ליה". כלומר, אמנם פתיחת המקרר בוודאי תגרום למנוע לפעול מוקדם יותר, אך מדובר בתוצאה שהאדם אינו מעוניין בה: הדבר עולה לו כסף (חשמל), והוא היה מעדיף שאוויר חם לא היה נכנס למקרר וכי המנוע לא היה פועל.
נחלקו הפוסקים בהלכה של "פסיק רישיה דלא ניחא ליה", כפי שמובא בתוספות (שבת קג, א) ובפוסקי ההלכה (עי' בבית יוסף ושולחן ערוך, אורח חיים שח, יח). כן נחלקו האחרונים כיצד להבין את דעותיהם של פוסקים ראשונים (עי' בחידושי ר' חיים מבריסק, שבת י, ה, בשעת הרמב"ם). הסכמת רוב הפוסקים היא שאין להתיר מלאכת שבת על-פי הגדרת פסיק רישיה דלא ניחא ליה בלבד, אך במקרה של פתיחת מקרר יש עוד שני שיקולים שיש לשקול:
- שיקול אחד הוא שפתיחת המקרר אינה מפעילה מידית את המנוע. אמנם כינסת אוויר חם תגרום למנוע לפועל מוקדם יותר, פוסקים רבים מגדירים את התוצאה הזאת כ"גרמא" – גרימת מלאכה בצורה לא ישירה. מעמדה של מלאכת גרמא דורש מאמר בפני עצמו (עי' רמ"א אורח חיים שלד, כב; מגן אברהם תקיד, ה), אך כך או כך מעמדה בוודאי קל יותר מממלאכה גמורה – גם אם עדיין יש בכך איסור דרבנן.
- שיקול שני הוא המעמד של הפעלת מכשיר חשמלי בכלל, ובמקרה שלנו מנוע חשמלי. הדבר בוודאי אסור בשבת, אך כפי שראינו במאמר הקודם טיב האיסור אינו ברור. בשו"ת מנחת יצחק הנ"ל, למשל, מניח הרב וייס שכאשר אין גוף חימום האיסור אינו אלא איסור דרבנן.
על-פי שילוב השיקולים הנ"ל, הרב עובדיה יוסף מגיע למסקנה שמעיקר הדין מותר לפתוח מקרר בשבת, גם כאשר כתוצאה מכך המנוע יופעל מוקדם יותר. יתרה מזו, רבים סבורים שבשל כך מותר לכתחילה לפתוח את דלת המקרר בכל עת, ללא התחשבות בהפעלת המנוע.
פסק הלכה מקל זה ניתן על-ידי הרב שלמה זלמן אויערברך בתשובה ארוכה (שו"ת מנחת שלמה, ח"א, סימן י). לאחר שביאר ש"פשוט" כי מותר לפתוח את דלת המקרר כאשר המנוע כבר מופעל, ולאחר דיון בהלכות מוקצה (ומסקנה שגם אם יש איסור בפתיחת המקרר כשהמנוע אינו מופעל, עדיין לא תהיה בעיה של מוקצה במקרר), הוא מסיק שמותר לכתחילה לפתוח את הדלת גם כשהמנוע אינו פועל.
בנוסף לשיקולים דלעיל, מוסיף הרב אויערבך שגם לפי דעת ה"חזון איש" המחמירה לעניין חשמל בשבת, במקרה של המקרר יש להקל יותר כיון שמדובר בפעילות שהיא בהגדרה זמנית, ושפוסקת לאחר זמן ללא מעשה אנוש. בנוסף לכך, פעילות המנוע נשלטת על-ידי מנגנון אוטומטי ותלויה בטמפרטורות קבועות מראש, כך ששינוי הטמפרטורה עצמה אינה עניין משמעותי. הוא מוסיף לכך שאם נאסר את פתיחת המקרר בשבת, נצטרך לאסור גם מעשים פשוטים שבכל יום, כגון פתיחת וילון שמאפשרת לשמש לחדור לחדר וגורמת למנוע להקדים את פעילותו (כיום ניתן להביא דוגמאות נוספות מהחתום של מזגנים וכדומה). מכאן הוא מסיק שהדבר מותר לכתחילה ואין בו חשש איסור.
פוסקים נוספים שהורה להקל בנושא זה הם הרב אליעזר ולדנברג (שו"ת ציץ אליעזר ח"ח, סימן יב; ח"יב, סימן צב), הרב בן ציון עוזיאל (שו"ת פסקי עוזיאל סימן טו), ועוד. יש אמנם מי שמחמיר בדבר, ופותח את המקרר רק כשהמנוע פועל, אך המנהג הרווח (בעקבות פסקי הלכה אלו) הוא להקל בפתיחת מקררים מכניים גם כשהמנוע אינו פועל.
תאורת המקרר
בעיה ידועה נוספת בפתיחת מקרר בשבת היא הפעלת התאורה של המקרר. במקרה זה קשה לטעון שאדם אינו מעוניין בתאורה, שכן היא מסייעת לו למצוא דברים שהוא מעוניין להוציא. מכאן שמדובר ב"פסיק רישיה דניחא ליה", תוצאה וודאית שהוא מעוניין בה, ומכאן שיש בכך איסור ברור בשבת. בנוסף לכך, פעילות הנורה אינה נשלטת על-ידי תרמוסטט כמו מנוע המקרר, אלא מדובר בתוצאה ישירה ומידית של פתיחת הדלת, כך שגם אין לטעון שמדובר ב"גרמא".
מסיבות אלו, חשוב לוודאי שהנורה החשמלית מנותקת לפני שבת, או לדאוג שהיא לא תופעל. ניתן לעשות זאת על-ידי הסרת הנורה (אם הדבר אפשרי), או על-ידי נעילת המתג שמופעל עם פתיחת הדלת.
כאשר פעילויות אלו לא ננקטו לפני שבת, כתב הרב משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה, אורח חיים ח"ב, סימן סח) שמותר לבקש מאינו-יהודי לפתוח את המקרר. התאורה אמנם תופעל, אך מדובר במלאכה שאין האדם מתכוון לה, והאיסור של פסיק רישיה לא נאמר במלאכה על-ידי גוי (עי' מגן אברהם שיד, ה; משנה ברורה רעז, טו).
אולם, ישנם פוסקים, ובפרט הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל (שמירת שבת כהלכתה פרק י, הערה מה ופרק לא, הערה א) שהחמירו בדבר יותר, וסברו שכיון שאין דרך אחרת להפעיל את התאורה אלא פתיחת הדלת, לא מדובר ב"פסיק רישיה" אלא במעשר שבת ישיר.
כיצד יש לנהוג כאשר דלת המקרר נפתחה בטעות, האור נדלק, וכעת רוצה האדם לסגור את הדלת: הרי סגירת הדלת תכבה את התאורה החשמלית? במקרים אלו ניתן לפתוח את דלת המקרר רק חצי הדרך, באופן שכאשר האדם משחרר את ידו הדלת נסגרת מאליה. כיון שמדובר בדבר שנעשה מעצמו, ולא במעשה האדם, אין בכך איסור שבת. לחילופין, דרך עדיפה עוד יותר היא ליצור חיץ על-ידי שמיכה וכדומה כדי שהדלת לא תוכל להיסגר עד הסוף, והאור לא יכבה.
הפעלת המאוורר
ברבים מהמקררים המודרניים מותקן מאוורר שמופעל אוטומטית עם פתיחת הדלת, וגורם לצמצום לבריחת אוויר קר מתוך המקרר. הפעלת המאוורר היא פעולה מידית ורצויה מצד מי שפותח את המקרר (אם שניתן לטעון שלאדם לא אכפת מפעולת המאוורר), ומכאן שהיא דומה לעניין התאורה. כשהדבר אפשרי, יש לדאוג לנתק את מנגנון הפעלת המאוורר מפתיחת הדלת. בדרך כלל קיים מתג מכני שניתן לנטרל. כמובן שמקררים עם תפקוד מיוחד לשבת דואגים לנטרול המאוורר במצב "שבת" – כפי שיבואר עוד להלן.
מקררים דיגיטליים
כיום מקררים דיגיטליים הולכים והופכים לשכיחים יותר, והם מעלים מנגד רחב של אתגרים הלכתיים. מקררים אלו עובדים על בסיסי מיקרו-מחשב, שמבצע מספר פונקציות בכל פעם שדלת המקרר נפתחת. בין היתר, פתיחת הדלת מפעילה טיימר, וקול אזעקה נשמע לאחר שתי דקות שבהן הדלת נשארת פתוחה. בנוסף, למקררים דיגיטליים יש מצג חשמלי שמשתנה עם פתיחת הדלת. החיישן שמזהה את פתיחת הדלת הוא אף אותו חיישן שמפעיל את המאוורר, את התאורה, וכן שולט על פעולות נוספות הקשורות לאינוונטר, ל"דאמפר", ועוד.
המעמד בתור מלאכת שבת של גרימת פעולה מחשבית הוא נושא רחב של דיון בין פוסקי זמנינו, והוא רלוונטי לנסיבות רבות. למשל, לעתים קרובות כניסת אדם לתוך חדר אמורה להיות נקלטת במחשב של מזגן, שגם יבצע שינויים בהתאם. אך חוץ מהפעילות הפנימית של המחשב עצמו, הבעיה היא כמובן הפונקציות שהמחשב מפעיל: תאורה, מאוורר, וכך הלאה.
מורכב מאד (עד בלתי אפשרי) להשבית את פעילות המחשב של המקרר שאינו בו "מצב שבת", ודרך אפקטיבית לטפל בבעיה היא "לערום" על המחשב הפנימי של המקרר, באופן שגם לאחר פתיחת הדלת המחשב "חושב" שהדלת עדיין סגורה. לעתים קרובות מקררים משתמשים בחיישן מגנטי המובנה לתוך המשקוף, וניתן להצמיד מגנט חיצוני למשקוף כך שהמקרר אינו מבחין בפתיחת הדלת.
עם זאת, הדבר אינו אפשרי בכל המקררים, ויש לעשות מחקר ראוי לפני קניית מקרר כדי שלא לעמוד בפני בעיות שבת שקשה לגבור עליהן. בנוסף לכך, מקררים רבים מגיעים היום עם אישור לשימוש בשבת, שניתנת על-ידי גופים שונים ועל-ידי מנגנונים שונים. כמובן שהדבר מומלץ כאשר קונים מקרר.
כאשר אדם "נתקע" עם מקרר מודרני בשבת, באופן שאין לו אפשרות להשבית את פעילות המחשב, אופציה אחת היא להשתמש בשעון שבת, באופן שיהיו זמנים קבועים שבהם המקרר יהיה מנותק לגמרי מזרם החשמל. יהיה ניתן אפוא לפתוח את הדלת באותם זמנים. כאשר אין אפשרות כזאת, יש להתייעץ עם גורם רבני מוסמך כדי לקבל עצות נוספות כיצד להתמודד עם האתגר.
לא הבנתי למה הפעלת המנוע נחשבת פסיק רישא דלא ניחא ליה, נכון שאין לו עניין שהאוויר החם ייכנס, אבל השאלה היא לגבי הפעלתו של המנוע ולא לגבי האוויר, וכאשר האוויר החם נכנס, ודאי שיש לו עניין שהמנוע יפעל.
אכן תמוה.
אין לו שום עניין שהמנוע יפעל ברגע שהאוויר החם יכנס משום שהאוויר הקר שכבר יש במקרר מקרר אותו ואין האוכל נהרס מהאוויר החם שנכנס..
ואם היה יכול היה מבטל את פעולתו של המנוע
לא נכון, זה נכון אולי לרגע קל, אבל לאורך זמן יתקלקלו.
לגבי תאורה במקרר הרב מאזוז הסכמתו לספר מנוחת אהבה כתב שאם יש אור במטבח זה פסק אשר דלא אכפת ליה ויותר כי קטן על יסוד שהדבר שיש בו מחלוקת בגדול על ידי קטן מותר
דבר תמוה, ובכל מקרה פסיק רישא דלא ניחא ליה גם אסור בשבת, ומלבד זאת במקררים החדשים הנורה היא רק אחת הבעיות, יש המון חיישנים שמופעלים מידית בכל פתיחה.
למה בכלל זה נחשב מלאכה? כשם שהליכה ברחוב המפעילה על ידי חיישנים תאורה נפסק כי היא אינה מלאכה ומותר ללכת ברחוב כך גם צריך להיות לגבי הדלת. אני לא מכיר מישהו שאכפת לו אם המאוורר ידלק עכשיו או עוד שעה.
ברחוב עיקר הנקודה היא שהמעשה הזה מרוחק ממך ולא מתייחס אליך, ככל שמדובר בפעולה ישירה שלך, אתה פותח ומפעיל, זה נכון שלא אכפת לך, אבל עדיין המיוחס אליך, ולכן ככל היותר זה יחשב כדבר שאינו מתוון בפסיק רישא שאסור.
איזה סוגי מקררים מותרים ואיזה אסורים?
אנחנו לא עוסקים בכך, יש לפנות למשמרת השבת ולמכון הטכנולוגי להלכה עם הדגם הספציפי שלכם ולברר.
פסיק רישא בדרבנן דלא ניחא ליה\לא אכפת ליה, מותר בשבת (כך פוסקים מרן הרב עובדיה זצ"ל והרב יצחק יוסף שליטא).
אם כן, במידה ובאמת, כל הדברים שקורים במקררים מודרנים הינם מלאכת דרבנן, וגם נוכיח שלרוב העולם (וכך ניראה בבירור) כאשר האור דולק במטבח, לא אכפת להם אם האור במקרר ידלק (סברא פשוטה זה שרוב האנשים, כאשר יתקלקל להם המנורה במקרר, הם לא יתקנו אותה בגלל שישי אור במטבח ורואים טוב מאוד בתוך המקרר. [אולי אדם שמשתמש במקרר בחושך זה נפק"מ בשבילו]), נראה שיצטרך להתיר לפתוח מקרר זה בשבת. (כמובן אם הוא שכח להפעיל מצב שבת ולא עושה כן לכתחילה).
אז למה אוסרים בכל זאת?
חשוב מאוד לדעת שהבעיה היום במקררים אינה הנורה, שאותה ניתן להוציא או לנתק, אלא כמה עשרות חיישני טמפרטורה איוורור והפשרה [במקררים מסויימים יש 70 חיישנים] שהם מופעלים באופן ישיר ומידי ואוטומטי בכל פתיחה כדי לחלק ולווסת את הקור וכו', בלעדיהם אין מקרר ובודאי זה פסיק רישא דניחא ליה. ולגביהם יש צורך בהתקן שבת שעוקף את הכרטיס או מבטלו יש התקנים שונים. גם לגבי האור אינני מסכים איתך, לא צריך צורך אקוטי כדי שיחשב ניחא ליה, ברור שיותר נעים להשתמש במקרר עם אור והיום יש ממש לדים נעימים בתוך המקרר גדולים ויפים, וכל אחד שקונה מקרר חשוב לו שזה יהיה. זה שאתה בוחר בשבת להתעלם מזה לא עושה את זה ללא אכפת ליה…
כדאי לכתוב קודם משפטי עוזיאל ואחרי זה ציץ אליעזר שהוא קיבל הסכמה מהרב עוזיאל
השאר תגובה