שאלה:
אני עומד להלוות סכום כסף גבוה למישהו ממשפחתי, ורוצה לבטח את עצמי במקסימום א.מה עלי לעשות עבור זה? ב. האם אני צריך עדים כשיש שטר? ג. האם אני יכול להכניס לשטר ששובר עם חתימתי לא יועל כל עוד שטרו אצלי? ד.האם הערבים צריכים לחתום דווקא על השטר או שמא גם הסכמה כללית בחתימה תועיל?
תשובה:
1. להחתים את הלווה בשטר. עדיף שיהיה עדים כדי שלא יוכל לטעון פרעתי. אבל לגבי לקוחות לא יעזור העדים, מאחר וכיום לא גובים מלקוחות.
2. אם אין עדים בשטר ניתן לכתוב בשטר שלא יהיה נאמן לומר פרעתי כל עוד השטר בידי. וניתן להוסיף שאף שובר לא יעזור.
3. יש להחתים ערבים קבלנים. יש מחלוקת האם ערב שחותם על המילים 'ערב קבלן' נעשה ערב קבלן. או שצריך לחתום על המילים אמרתי לו תן לו ואני אתן. לכן ראוי להוסיף את הנוסח הנ"ל כדי שיחייב את הערב לפי כל הדעות.
4. כאשר מדובר בסכום גבוה ניתן לדרוש מהלווה שימשכן את הקרקע שלו לטובת המלווה ברשום המקרקעין, כך שלא יוכל למכור או להבריח את הדירה, ויהיה למלווה תפיסה בחוב אם לא יפרע.
בהצלחה.
שטר הלוואה עם נוסח טוב:
בס"ד שטר הלואה
אני החתו"מ מודה בזה שלויתי סך__________ש"ח, מאת ר'__________ בתאריך________ התשע"_, ומתחייב להחזיר לו סך הנ"ל במזומנים עד תאריך________ התשע"_. ולא אהיה נאמן לטעון טענת פרעון או מחילה כל זמן ששטר זה עדיין יוצא מתחת ידי המלוה הנ"ל או ב"כ. וכן הערבים הקבלנים דלהלן לא יהיו נאמנים בטענת מחילה או פרעון כל זמן שהשטר יצא מתחת ידי המלוה או ב"כ. והמלוה יהיה תמיד נאמן, הן נגד הלוה והן נגד הערבים והן נגד יורשי הלוה או הערבים, בלי שום שבועה לטעון שהשטר עדיין בתוקפו. וכן אם יצטרכו הלוה או הערבים הקבלנים [או יורשיהם] להתדיין עם המלוה או ב"כ לגבי ההלואה הזו, אזי תהיה זכות למלוה (או ב"כ) להחליט באיזה בית דין יתדיינו. וכל הנ"ל נעשה בענין שאין בו אסמכתא ודלא כטופסי דשטרי, וע"ז באתי על החתום. שם___________________ פרטי_______________ ת.ז___________ כתובת___________________________ טלפון__________________ פלאפון__________________ חתימה_________________________. המלוה יוכל לגבות את כל החוב מערב אחד בלי צורך לתבוע את שאר הערבים. הערבים מתחייבים לפרוע מיד אחרי שהמלוה יתבע אותם. לשטר זה יש תוקף גמור, ונעשה בענין שאין בו אסמכתא ולא כטופסי דשטרי. הערבות בתוקף אפילו באופן שהמלוה יחתים רק ערב אחד בלבד. ערבות/קבלן: ערב קבלן א': שם________ פרטי____________ ת.ז.___________ טלפון__________ פלאפון____________ ערב קבלן ב': שם________ פרטי____________ ת.ז.___________ טלפון__________ פלאפון____________ ע"ק א': אני ערב קבלן והשתעבדתי על כל הנ"ל למלוה כדין, שאמרתי בשעת ההלוואה «תן לו ואני אתן». חתימה____________________. ע"ק ב': אני ערב קבלן והשתעבדתי על כל הנ"ל למלוה כדין, שאמרתי בשעת ההלוואה «תן לו ואני אתן». חתימה____________________.
תודה רבה!
רק שאלה נוספת, בשטר זה אין עדים, כיצד צריך להוסיף את העדים בצורה תקינה ביותר?
תודה רבה, ושאלות נוספות:
א.האם בכל זאת עדיף עדים או שאפשר להסתפק בנוסח דלעיל שכל עוד השטר יוצא תחת ידי וכו'
ב.האם העדים צריכים לראות חתימת הערבים הקבלנים או שמא אפשר שיחתמו קודם וההלוואה בפועל תתבצע אחר כך בפני שני עדים?
להוסיף בשטר לפי העדים מקום פנוי שיחתמו שתי עדים.
לכאורה אין צורך בעדים כאשר יש את הוסח הנ"ל שלא יהיה נאמן לומר פרעתי.
הערבים והעדים לא קשורה זל"ז. העדים חותמים על ההלוואה, והערבים מתחייבים לשלם.
תודה רבה!
שאלה, האם העדים יכולים לחתום על השטר עוד קודם מתן ההלואה, לדוגמא במקרה שהם לא יכולים להגיע פיזית יחד עם הלווה, האם הם רשאים לחתום מראש ורק הלווה יגיע עם השטר ויחתום במעמד קבלת הכסף ?
שולחן ערוך חושן משפט הלכות הלואה סימן לט
סעיף יג
כותבין שטר ללוה, אף על פי שאין המלוה עמו. … במה דברים אמורים, בשטר שיש בו קנין, שהרי משעה שקנו מידו נשתעבדו נכסיו לו או שכתב בשטר בהדיא שהנכסים יהיו משועבדים לו מעכשיו. אבל שטר שאין בו קנין, אפילו מסר מעות ללוה בפנינו, אין כותבין אפילו ללוה, עד שיהיה מלוה עמו ויתן השטר ביד המלוה בפנינו, שמא יכתוב עתה ללות ממנו בניסן, ולא ילוה ממנו עד תשרי, או לא ימסור לו השטר, ונמצא המלוה טורף בשטר זה מניסן, שלא כדין, שלא הגיע לידו עד תשרי.
האם חייב ערבים?
לא חייב ערבים.
שלום וברכה
האם השטר חוב שנמצא באתר שלכם תקף גם מבחינה חוק המדינה? ואם לא, מה לעשות כדי שיהיה תקף?
בברכה
השטר תקף גם לפי החוק.
השאר תגובה