שאלה:
לכבוד הרבנים הגאונים שליט"א ברצוני לברר: א. 1. אדם המקבל סיוע בשכ"ד ממשרד השיכון והבינוי – שהולך באמת רק להוצאות השכירות, האם צריך להפריש מזה מעשר כספים? 2. האם צריך להפריש מעשר כספים מקצבאות ילדים? ב. הוצאת בניו לת"ת – 1. מה כלול בזה, האם גם הארוחות שמקבלים בת"ת לגילאים הגדולים בכלל הוצאת בניו? וכן האם צהרון שיש בת"ת לילדי גן / מכינה חשוב כהוצאת בניו לת"ת? 2. האם אפשר בכלל להחשיב ולקזז את מה שנכלל בהוצאת בניו לת"ת מכספי מעשרות. ואם אפשר מדינא, האם זה רצוי או רק בדיעבד, האם יש בזה ענין של הידור לא להחשיב את זה בכלל מעשר כספים? 3. מה סדר קדימה בנתינת מעשר כספים, האם הקרוב קרוב קודם – כלומר המעגל הקרוב איליו, או שעדיף לתת לארגוני חסד ורפואה? יישר כחכם בברכת התורה
תשובה:
שלום וברכה
כל הכנסה שיש לאדם עליו להפריש ממנה מעשר כספים, גם סיוע בשכר דירה וקיצבת ילדים, אלא אם כן הוא דחוק לפרנסתו, שאז הוא פטור מהמעשרות, בלי קשר לאיזו הכנסה היא זו.
על הוצאות שכר לימוד או גידול הילדים בכלל מעל גיל שש ממעשר כספים ראה כאן. ברור שלכתחילה אין לקזז הוצאות אלו מהמעשר.
תשלום לצהרון, אם אתה נדרש לו בגלל שאשתך עובדת בשעה זו, הרי שהוא חלק מהוצאות העבודה שמנכים אותם מחישובי הרווח.
עיקר המטרה במעשר כספים לתמוך בתלמידי חכמים עניים, וכמובן שהקרוב קרוב קודם, אבל אפשר לתת גם לאירגוני רפואה וחסד.
שיהיה תמיד רק שפע.
כתבתם: 'עיקר המטרה במעשר כספים לתמוך בתלמידי חכמים עניים, וכמובן שהקרוב קרוב קודם',
מה הגדר בת"ח עני, הרי יש בזה דרגות בלי סוף –
נניח שיש לי קרובי משפחה המתקשים מאוד בכל חודש, אך זה נובע בעיקר מחמת שקנו דירה בירושלים, ואילולי זה – אם היו קונים דירה זולה יותר, לא היה קשה להם, האם גם זה נכלל בתלמידי חכמים עניים. הוא הדין אם לאחד יש נכס וכל כיו"ב שאם מוכרו יהיה לו הרווחה, האם צריך להתחשב בזה?
ישר כח
אם למעשה הם באמת מתקשים בחודשי ולמרות שחיים בצמצום לא גומרים את החודש, ניתן לתת להם מעשר למרות שגרים בירושלים.
השאר תגובה