שאלה:
דניאל אדרי שאלה בהיתר עיסקא עשיתי הסכם עיסקי עם יהודי חרדי, השתמשנו בהסכם בלשון היתר עיסקא אבל אל כתבנו את המילים היתר עיסקא ולא חתמנו על היתר עיסקא. כל ההתכתבויות שקודמות להסכם דובר ונכתב בפירוש שהכל יעשה על ידי היתר עיסקא אבל כאמור בחוזה לא נרשמו המילים היתר עיסקא. לאחר זמן – ההשקעה אבדה, והמקבל הסכים לדרישת הנותן להפוך את ההסכם מחוזה להסכם הלוואה שבו הנותן מתחייב להשיב את הכספים כהלוואה נושאת ריבית – וכאן אכן צויין פעמים שהכל בכפוף להיתר עיסקא "ברית פנחס". לאחר תקופה שלנותן יש קושי בהזחר הכספים כחצי מליון שקל, פנה הנותן למישכון הבית של המקבל וכן שטר חוב שהיה כבטוחה מההסכם הראשון שניתן על תנאי שהמקבל לא יעלם, ונכתב על השטר שהינו בכפוף להסכם בין הצדדים.\ האם היתר העיסקא שנחתם בנינו עבור ההסכם השני שהענו למפרע על ההשקעה שאבדה בהסכם הראשון – האם יכול היתר העיסקא לחול למפרע על הכספים שאבדו והפכו להלוואה שעתה ההשקעה שאבדה הינה כפוף להיתר עיסקא הנוכחי? אודה לכ"ר באם אקבל תשובה לאימל ומקורות ךעיין בנושא. בברכה דניאל אדרי
תשובה:
שלום וברכה,
היתר עסקה לא יועיל על הלוואה למפרע, אלא אם כן יעשו קניין שמזכה לו את ערך ההלוואה וחוזר ומלוואה לו.
אם התנו בשעת ההלוואה הראשונה שייעשה על תנאי היתר עסקה, חל ההיתר עסקה. היתר עסקה יכול להיות בעל פה ואין חובה להחתים בשטר.
בהצלחה.
מקורות:
