חשמל בשבת: סקירה הלכתית

הרב יהושע פפר
כ"ג אדר א' ה'תשע"ט

 

בפרשת השבוע אנחנו מוצאים את מצוות התורה להימנע מהבערת אש בשבת: “לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת” (שמות לה, ג). אם בעבר המקור הבסיסי לאנרגיה בכל הקשר היה האש, כיום נטל את מקומה החשמל. כמעט כל שימוש שבעבר סמך על אש נסמך כיום על חשמל: תאורה, בישול, חימום, ועוד רבים.

עם המצאת החשמל, אין פלא אפוא שמעמדו של חשמל בשבת הפך לשאלה עצומה בקרב פוסקי ההלכה, והגדרתו מאפיינת את האופי הציבורי של השבת כיום. שאלות סביב חשמל בשבת חובקות נושאים רבים הקשורים לשימוש במכשירי חשמל רבים, ואלו ממשיכים להעסיק את הכתיבה ההלכתית עד היום.

במאמר הנוכחי נעסוק ביסודות של שימוש בחשמל בשבת. איזו סיבות ניתנו לאיסור השימוש בחשמל בשבת? האם מדובר על איסור תורה או איסור דרבנן? כיצד התפתחויות טכנולוגיות השפיעו על היסודות ההלכתיים של חשמל בשבת? ומה המנהג בפועל?

בשאלות אלו נעסוק בהמשך הדברים, ואילו בשבוע הבא נעסוק בע”ה בדיון במכשירים חשמליים שונים.

האם הפעלת חשמל מהווה מלאכה בשבת?

הסכמת (כמעט) כל הפוסקים במאה השנים האחרונות היא שאסור להפעיל תאורה חשמלית או מכשירים חשמליים בשבת. הכוונה אינה רק לתאורה של נורות חשמליות, שבעבר פעלו על-ידי חוט מתכן מלובן מחום – כפי שנזכיר להלן – אלא לכל תאורה ומכשור חשמלי. השאלה היא מדוע: מהו הנושא ההלכתי המרכזי שבגינו יש לאסור את ההפעלה של מכשירי חשמל בשבת?

לשאלה זו ניתנו מספר הצעות שונות.

  • בונה

אחת הדעות המשמעותיות ביותר בכל הנוגע לשימוש בחשמל בשבת היא דעת החזון איש. החזון איש (אורח חיים נ, ט; עי’ גם ספר מאורות נתן ו, ז) כותב שסגירת מעגל חשמלי נחשבת (“קרוב הדבר”) למלאכת בונה, שהיא מלאכה דאורייתא של שבת. על-ידי סגירת המעגל הוא קם מ”מוות” ל”חיים”, ובכך נעשה איסור של בונה (החזון איש מזכיר שלמרות שבדרך כלל “אין בונה בכלים”, כאן הדבר שונה).

כאמור, לפי יסוד זה ייתכן שהפעלת משכיר חשמלי בשבת תהיה איסור תורה. מעבר לאיסור בונה, החזון איש מזכיר שיש בסגירת המעגל איסור של תיקון מנא – כפי שיבואר להלן.

רבים דנו בדעת החזון איש, כאשר המפורסם שבהם הוא הרב שלמה זלמן אויערבך זצ”ל, שדן בנושא בשו”ת מנחת שלמה (חלק א’, סימן יא). הוא מזכיר מספר סיבות לכך שאין לאסור את החשמל בשבת משום איסור בונה, כאשר המרכזי שבהן היא שהדבר דומה לפתיחת וסגירת דלת של בית. אמנם מדובר לכאורה במעשה של בניין וסתירה, אין איסור בשבת בסגירת דלת כיון שהדלת נוצרה כדי לסגור ולפתוח תמיד, ולכן אין בכך בניין וסתירה (עי’ ברמ”א, אורח חיים תרכו, ג).

אם שרוב הפוסקים לא בהכרח מסכימים לדעת החזון איש (וגדולי הפוסקים שדנו בחשמל לפני החזון איש כלל לא הזכירו את האפשרות של איסור בונה), דעתו בהחלט מובאת על-ידי כל הפוסקים שעוסקים באיסור חשמל בשבת, וחוששים לדעתו (עי’ למשל בשו”ת ציץ אליעזר ח”ו, סימן ו; שו”ת מנחת יצחק ח”ג, סימן לח).

  • מכה בפטיש

אפשרות נוספת להבין את האיסור של סגירת מעגל חשמלי בשבת היא תחת מלאכת “מכה בפטיש”. מלאכת מכה בפטיש עניינה גמר המלאכה של תוצר מסוים (המכה האחרונה שניתנת בפטיש), כאשר הוא נעשה בכך מוכן לשימוש (למשל חיתוך קצוות החוטים לאחר גמר התפירה). בשו”ת ציץ אליעזר (חלק ו, סימן ו) מציע הסבר זה, ומזכיר כתקדים לכך את התקדים של טעינת שעון מכני שנאסר על-ידי כמה פוסקים מסיבה זו (עי’ משנה ברורה שלח, טו).

באופן דומה, הרב אשר וייס שליט”א (שו”ת מנחת אשר, חלק א, סימן ל; עי’ גם ח”ב, סימן לד) הציע שהפעלת מוצרי חשמל בשבת נאסרה באיסור “תיקון מנא”, איסור תחת ההגדרה של מכה בפטיש (שמוזכר כבר על-ידי החזון איש).

אולם, ההצעה של מכה בפטיש הוזכרה כבר על-ידי הרב שלמה זלמן אויערבך זצ”ל (שו”ת מנחת שלמה, חלק א, סימן ט), שדוחה את ההצעה. הוא קובע שמכשיר חשמלי שנוצר כדי להפעיל ולהפסיק את פעולתו בכל עת לא יכול ליפול תחת הגדרת מכה בפטיש, שכן המכשיר לא בא בכך לידי כל “גמר”. גם הרב יעקב ברייש (שו”ת חלקת יעקב ח”א, סימן נג) דוחה את האפשרות הזאת.

מנגד, יש לציין שבשו”ת אגרות משה (אורח חיים ח”ד, סימן פד), בדיון אודות השימוש ברמקול בשבת, מזכיר איסור של בונה או של מכה בפטיש בשימוש בחשמל בשבת.

  • מוליד

אפשרות של איסור דרבנן בשימוש בחשמל בשבת היא איסור מוליד, שעניינו יצירת דבר חדש, כגון שינוי מצב צבירה (ממוצק לנוזל, למשל) או “מוליד ריח בבגדים” (ביצה כג, א; רמ”א, אורח חיים תקיא, ד). הרב יצחק שמלקס (שו”ת באר יצחק ח”ב, סימן לא) הציע שהפעלת מכשיר חשמלי נחשב ליצירת דבר חדש, שכן האדם יוצר את הזרם החשמלי ש”מחיה” את המכשיר. מכאן שיש בכך איסור דרבנן של מוליד.

בשו”ת ציץ אליעזר (ח”א, סימן כ, פרק י) חלק על הגדרה זו. בדיון אודות שימוש בטלפון בשבת, הוא דוחה את ההשוואה בין מוליד ריח חדש בבגדים לבין מוליד זרם חשמלי, בטענה (בין היתר) שאין להשוות ריח שניתן לחוש לזרם חשמלי שנסתר מן העין.

בדרך דומה גם הרב שלמה זלמן אויערבך דחה את הנימוק של מוליד, כשהוא מציין מקרים רבים של יצירה שלא נאסרו על-ידי חז”ל מדין מוליד, ומכאן שאין ללמוד מהמקרה של מוליד ריח בבגדים לשאר אופנים של יצירת דבר חדש.

סיבות נוספות לאיסור ושינוי הזמנים

כמה נימוקים נוספים הוצעו לעניין איסור חשמל בשבת, שכיום תוקפם נחלש בשל שינויים טכנולוגיים. נזכיר שניים מהם.

החזון איש (אורח חיים נ, ט) מזכיר טעם שהעברת זרם חשמלי בחוט החשמל יחמם את החוט עד לדרגת “יד סולדת בו”, ויהיה בכך אפוא איסור של “בישול” בחימום החוט (עי’ להלן). החזון איש מבאר שדבר זה נאסר גם כשאדם אינו מודע לחימום של החוט.

הרב שלמה זלמן אויערבך חלק על כך, וביאר שכיון שמדובר בחימום זמני בלבד, וכיון שאין כאן שום כוונה לחימום החוט (ולא אכפת לאדם כלל מזה), אין בדבר איסור. בנוסף לכך, כיום יש לציין שחימום החוט הפנימי אינו רלוונטי לרוב ככל מכשירי החשמל שאנו משתמשים בהם, ולכן הנימוק הזה בדרך כלל אינו נוגע למעשה.

עוד שיקול שהועלה בעבר הוא העניין של יצירת ניצוץ על-ידי הפעלת המתג החשמלי. יצירת ניצוץ בשבת מהווה איסור דרבנן (ביצה לג, א), והחזון איש (שם), החלקת יעקב (א, נה) ואחרים מזכירים את הנושא בהקשר להפעלת משכיר חשמלי בשבת. גם כאן הרב שלמה זלמן אויערבך דחה את הדברים, וטען שכיון שמדובר בניצוץ קטנטן, שאינו נראה לעין, ושאינו מוליד כל חום, ייתכן שאין להחשיבו כלל כאש. בנוסף, אין כל כוונה ליצור את הניצוץ, הניצוץ אינו רצוי, ויוצרים אותו כלאחד יד (שלא בדרך רגילה).

כיום, ברוב מכשירי החשמל אין בכלל יצירה של ניצוץ, ולכן הנימוק פחות רלוונטי לשאלות רבות של שימוש עכשווי בחשמל.

נורות תאורה לוהטות

התשובות הראשונות ביחס לשימוש בחשמל בשבת עסקו בנורות חשמליות שיצרו אור על-ידי חימום חוט מתכת עד שהוא זרח. על-פי דברי הרמב”ם (שבת יב, א), בחימום חוט מתכת יש איסור הבערה (עי’ שער הציון שיח, א), ואילו לדעת הראב”ד האיסור בכך הוא איסור בישול.

כך או כך, כאשר מחממים חוט מתכת עד כדי זריחה בוודאי שיש בכך איסור תורה. מכאן נקטו פוסקים רבים שיש איסור תורה בשימוש בנורה חשמלית בשבת (עי’ שו”ת בית יצחק, יורה דעה א, כ; שו”ת אחיעזר ח”ג, סימן ס; מלמת להועיל, אורח חיים מט; חזון איש, שם; וכן אחרים).

יש לציין שכמה פוסקים כתבו שאיסור זה נאמר דווקא בשבת, ולא ביום טוב. הרב צבי פסח פרנק (קול תורה, שנה תרצד) וכמה פוסקים נוספים (עי’ מקורות בספר חשמל בהלכה ב, ה) סברו שמותר להדליק נורה חשמלית ביום טוב, כיון שמדובר ביצירת “אש” באופן שאינו ישיר. אולם, הסכמה רוב הדעות היא שדבר זה נאסר גם ביום טוב, כפי שנקט הרב משה פיינשטיין (שו”ת אגרות משה, אורח חיים ח”א, סימן קטו) ואחרים.

המנהג למעשה

הרב שלמה זלמן אויערבך (שו”ת מנחת שלמה, שם) מסכם שאמנם לא מצא מקורות ברורים לאסור את החשמל בשבת, באופן שאין בכך יצירה של חום או של אור, אך להלכה המנהג הוא להחמיר בדבר, וכל פוסקי ההלכה הסכימו לחומרא זו. מכאן שאין להקל בדבר.

מדובר בעיקרון חשוב בפסיקת הלכה, כפי שניתן לראות בדברי החזון איש לעניין פתיחת מטריה בשבת. החזון איש (אורח חיים נב, ו) נוקט שאמנם על-פי עיקר הדין ייתכן שיש להסיק שמותר לפתוח ולסגור מטריה בשבת, אך עדיין “ניכר בו עובדא דחול ואיכא פרצה… והרי הדבר מסור לחכמים לגדור גדר במקום הפרצה”.

כפי שראינו, לפי כמה דעות יש לחשוש אפילו לאיסור תורה בהפעלת מכשיר חשמלי בשבת, והמנהג הרווח הוא לנהוג כך להלכה. עם זאת, כאשר יש דילמה בין שני מעשים אסורים בשבת, כגון בין להתקשר בטלפון לנהג שאינו יהודי כדי להגיע לבית חולים לבין נהיגה עצמית ברכב (כאשר אין הבדל ביניהם לעניין הצלה מידית), חשוב להיות מודע שטיב האיסור של שימוש במכשירים חשמליים אינו ברור לגמרי, בוודאי לא ברמה של איסור תורה. בוודאי שיש להעדיף שימוש בטלפון על פני נהיגה ברכב.

במאמר של שבוע הבא נדון בע”ה בשימוש במכשירים חשמליים מסוימים: מקררים, טלפונים, שעוני שבת, ועוד, שכל אחד מהם מעלה שאלות ספציפיות בנוגע לשימוש בשבת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *