לתרומות לחץ כאן

שיער ארוך – חציצה בתפילין

שאלה:

האם אכן יש איסור חציצה בתפילין, אם השיער בקדמת הראש ארוך יותר. הרי רבים וטובים נוהגים כן שמגדלים פוני/בלורית, וראיתי כאן באתר שזה יכול להיות חציצה?

תשובה:

במשנה ברורה בסי' כז ס"ק טו הביא מדברי המחצית השקל שהחמיר בזה, ומכל מקום נראה שדבריו אמורים בשיער ארוך במיוחד באופן שנראה מעט חריג ועל פי דעת רוב בני אדם זה מיועד לקציצה, ולכן לא נאמר על כך "היינו רביתייהו" כלומר שכך צורת גידולו.

אמנם יש שחלקו על דבריו, ויש שטענו שזה נכון רק כאשר השיער מסורק לצד ולא כשהוא מונח דרך גידולו, אעתיק לך בענין זה מספר לקט הקמח החדש שם:

שיער ארוך – חציצה

לח] אם נכון לספר עצמו שלא יהיו לו שערות גדולות, משום חשש חציצה בתפילין:

הנה, מה שמצינו שכהני הדיוט היו מסתפרים כל ל׳ יום (תענית יז ע"א), הוא רק משום הציווי המוטל עליהם "ראשיכם אל תפרעו" (ויקרא י ו), ולא משום חציצה, דלענין זה אמרינן דהיינו רביתייהו (עי׳ מחצית השקל על המגן אברהם סק"ד, מובא לקמן אות לט – מ). ומה שכתב המגן אברהם (סק"ד) בשם הרוקח[1] דיש לגלח את השער במקום הנחת התפילין, ואין נוהגין כן, הנה מסוגיא דזבחים (יט ע"א) משמע דדוקא השער שנתפשט שלא במקומו חוצץ. ועוד, דאי הוי חציצה, נזיר איך יניח תפילין (מלבי״ם ארצות החיים מאיר לארץ ס"ק יט). ובאמת קדמו בזה הפרי מגדים (אשל אברהם סק"ד), וכן כתב האשל אברהם ([בוטשאטש], ד"ה עוד מצאתי כתבתי) דאין חציצה בשערות הנמצאות במקומן ואף שעומדות להקצץ, וכהפרי מגדים וביאורו. שלא במקומן, היינו שגידל לפניו וארוכות השערות, ומחזירן לאחוריו ומניח עליהן. לדעת הארחות חיים [לעווינגער] שערות גדולות הוי חציצה, ולכן נזיר ואבל יחלוקו השערות לצדדין ויגלו את מקום התפילין במידת האפשר, דהא אי אפשר להם לחתוך.

בתורת חיים ([סופר] סק"ד ד"ה והנה) כתב על ראית המלבי״ם מנזיר, דהתם שאני דאסור מן התורה [עי׳ שו"ע יו"ד סי׳ קצח סעיף ו]. ומכל מקום אין נכון לגדל שערות גדולות, לפי שעלול להיות שיסתבך שם עפר [דמתהווה בשערות גדולות "קלייען[י.א.1] "].

בס' שלחן מלכים (סי' י, הלכה למשה ס"ק קז) חקר, כשרוצה להסתפר מיד אחר התפילה, אי חשיבי שערותיו חציצה, משום הסברא דכל העומד לקצוץ כקצוץ. וידועים דברי החתם סופר (יו"ד סי' קצה) לענין כלות שדרכן לקצוץ את שיער הראש מיד אחר החתונה, דהשערות העומדות לקצוץ לא הוי חציצה לטבילה שקודם יום החופה. וי׳׳ל דהתם שאני שאי אפשר, אבל כאן אפשר דנכון שיסתפר קודם התפלה וצ״ע.

בערוך השלחן (סעיף יד) כתב שיש רוצים להחמיר לומר, שכאשר השיער גדול מאד הוי חציצה, והוא אינו רואה בזה טעם, דאיזה גבול תתן לשער, על כן אין לפקפק ולחוש בזה כלל, והוסיף דכן המנהג פשוט להקל בזה, אלא דאפשר דבלורית כעין זו שמסבב את השער ממקום אחד לשני, ונמצא שבמקום הנחת תפילין יש שער שלפי צורת גדילתו הוא ממקום אחר, בזה ודאי חציצה, אבל לא השער הטבעי הגדל במקום הזה, ע״ש. עי׳ בדברינו בס׳ קכ״ח אות ב' שישנם חסידים שמסתפרים רק ד׳ פעמים בשנה ע״ש, וישנם מדקדקים להסתפר במכונה נוללע"ר למדה הקטנה ביותר שאפשר, משום חשש חציצה בתפילין.

 

גידול בלורית

לט] ידוע מה שמרעיש המחצית השקל (על המגן אברהם סק"ד ד"ה ומהאי טעמא רע) על המגדלים בלורית, ואוסר זאת משום "בחוקותיהם לא תלכו", ומשום חציצה, והוסיף, דליכא למימר משום אנשים הללו דהיינו רביתייהו. כמו כן החתן סופר (שער הטוטפת סי' כז בהערה) כתב אזהרה, שהמגדל בלורית לא יצא ידי חובת תפילין מן התורה. אמנם בספר אות חיים ושלום (סק"ו) בהביאו את דברי החתן סופר, כתב דאיסור דאורייתא בודאי אינו, והראיה דביורה דעה (סי' קעח סעיף ב) נתבאר דאדם שמקורב למלכות מותר לגדל בלורית, ובודאי לא יעקרו מצות תפילין שהיא מן התורה, לצורך קירבתו למלכות. וכן משמע מהפני אריה (סי' ו מובא להלן אות מא), שדן לענין המגדלים שערות גדולות ומפזרים עליהם אבק פודרה, וחשש רק משום האבק, ולא משום הבלורית, וכתב דבודאי צריכין ליזהר דעל כל פנים מדרבנן איכא בזה {בפודרה} משום חציצה, ע״ש.

בשו״ת קרן לדוד (סי' י) מחמיר מאד בזה, עיין שם שדן לענין מי שמגדל שיער ובא לשאול תפילין מאחר, אם מותר ליתן לו, שהרי הוא גורם לו שיברך ברכה לבטלה. וכתב דספק ספיקא יש בדבר, שמא כהרשב״א (ח"א סי' תתכז) דבשל ראש לא שייך חציצה, וכן איבעיא דלא איפשטא היא אם שיער חוצץ (זבחים יט ע"א). מיהו הוסיף, דכיון דלכמה אחרונים אין לברך על ספק ספקא, על כן אף שאין למנעו מהמצוה, מכל מקום נכון להזהירו שלא יברך רק על של יד, ולא על של ראש. ועיין עוד במאסף לכל המחנות (ס"ק כה), דמביא שגם העמודי ארזים (בעמוד ה, דף מג ע"א) חשש שלא קיים בכהאי גוונא מצות תפילין. והג' משמלאוי הי״ד (בהסכמתו לספר עמודי ארזים בדף ה ד"ה ומש"כ בדף מג) האריך אם אכן הדין כדעת הקרן לדוד שלא יברך על של ראש, והשיג שיכול לברך. וכן כתב בס' שולחן מלכים (הלכה למשה סי' י, ס"ק קז) שיסביר לו המשאיל את חומר האיסור, אך לא יבטלו מברכת התפילין של ראש.

על דבר עשיית בלורית לקטנים, יש לומר, דכיון שעושין כן רק כדי שיהיה יפה ולא כדי להתדמות להם, מותר, עי׳ בית יוסף (יו"ד סי׳ קעח ד"ה וכן כתב הרמב"ם). מיהו שמעתי שעושים כן כדי שלא יהיו ניכרים ומובדלים מקטני העכו״ם, וכדי שיהיו משחקים עמהם, ואם כן הוא איסור גמור (שו״ת בית יהודה [עייאש], ח"ב סי׳ צה).

 

עוד בענין שיער ארוך

מ] שערות גדולות ובלורית אם הוא חציצה בתפילין:

המחצית השקל (ע"ד המגן אברהם סק"ד) מחמיר, אולם לענ"ד אפילו הן עומדין לקצוץ גם כן לא חייצו, דאם לא כן נזיר וכן שמשון ואבשלום ושמואל שהיו נזירי עולם (גמרא נזיר סו ע"א) לא קיימו מצות תפילין, וכן אבל ל"ע שערו ארוך, לכן אין הבלורית חציצה. וכונת הרוקח (הנ"ל אות לח) במה שכתב דשער שבצואר חוצץ היינו שכופלו על הראש והמה שלא במקומן, לכן חוצצין. אבל האחרונים מחמירים בענין גידול בלורית (שו״ת מנחת יחיאל ח"ב סי׳ סי' קנב סק"ו).



[1] לפנינו ברוקח ליתא, ומקורו מספר האגור סי' נ"ה בשם הרוקח, הובא בבית יוסף סוף סי' כ"ז.


השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל