לתרומות לחץ כאן

הבעל קמצן ואינו מסכים להוצאות חיוניות לטעמי

שאלה:

שלום רב, אני אישה עובדת בחוץ ובנוסף כמעט כל תפקוד הבית נופל עלי,בעלי עובד גכ בחוץ. בעלי אדם חסכן מאוד ו מאוד מאוד ואני פחות, האם כל דבר שאני קונה לעצמי עלי לשאול את בעלי?(עפ הסטנדרטים שלו הרבה דברים הם מותרות ) כמו כן , במידה והילדה שלי זקוקה לעזרה עם קלינאית תקשורת/טיפול רגשי הוא אינו מעוניין שאתן לה טיפול כי זה יקר האם אני יכולה לקחת אותה בלי לעדכן אותו מאחר ואם אשאל אקבל תשובה שלילית בוודאות. האם במידה ואני מתנהלת עם משק הבית ביותר לרז'יות מבעלי אני גוזלת אותו?? אודה לתשובה

תשובה:

שלום רב,

לדעתי את יכולה להוציא כסף משלך עבור הטיפול של הילדה.

א. אם הילדה זקוקה לטיפול כזה. האב מתוקף חובת מזונות הילדים מחוייב לממן את הטיפול הזה. חובת מזונות הילדים מעיקר הדין הוא עד גיל 6, ולמעשה לאחר תקנות הרבנות הראשית החובה היא עד גיל 18. ולכן, אם ההוצאה נצרכת לחיונית עבור הילדה. כופין את האב לממן את זה. ובמקום לתבוע בביה"ד שיקיים את חיובו, את יכולה לקחת כסף ולממן את הטיפול. 

ב. בזמנינו היום כאשר רוב הנשים עוסקות במלאכות שאינן מחובתה כמו טוויית צמר וכד', יש מחלוקת בראשונים האם מעשה ידיה שלה או של בעלה, שהרי אינו יכול לכפות עליה לעבוד בעבודות אלו. דעת הרשב"א (ח"ד סי' קנב) שמעשי ידיה במצב כזה שלה. וכך גם דעת הראב"ד ראה בטור אבה"ע סי' צה. אולם דעת הרשב"ם שבכל מקרה מעשי ידיה לבעלה. וראה שם בשו"ע סי' צה סעי' ז' שהביא את הדעות. ראוי לציין את דברי המהרי"ט סי' ג' שכתב שמחלוקת זו הוא רק כאשר האישה מחליטה שמעשי ידיה לעצמה. אבל בסתמא אנו אומרים שזה שייך לבעלה. לכן אם תכווני מראש שאת רוצה לעצמך את שכר עבודתך את יכולה להפריש מעשרות לפני שאת נותנת לבעלך. משום שכאשר יש מחלוקת המוחזק יכול לטעון קים לי כדעה זו.

ג. את יכולה אף לומר "איני ניזונת ואיני עושה" כלומר, אם לדעתך ההכנסה שלך היא מעבר להוצאות המזונות של עצמך, את יכולה לומר איני ניזונת ואיני עושה. מאז בכל מקרה הוא לא חייב במזונותייך, והמשכורת שלך, נשארת שלך לדעת כולם. רק צריכים לשים לב, לחשב גם את המדור. (לדוגמא, שכירות דירה היא 4000 ש"ח, העלות של המדור לאישה היא 2000 ש"ח אם אין ילדים. אם יש זה מעט פחות משום שמדור של הילדים האב חייב בהם). משום שיש מחלוקת האם מדור זה לחלק מחיוב המזונות או לא. ראה רמ"א אבה"ע סי' סט סעי' ד'. 

עד כאן התשובה היא על החלק ההלכתי. אולם נדמה לי שמאד לא בריא להגיע למצבים כאלה. את צריכה לעשות מאמצים להביא אותו לייעוץ משותף שילמדו אותכם כיצד צד אחד צריך לכבד את רצונותיו וצרכיו של הצד השני. או אולי איזה מנגנון מוסכם שיקבע כיצד לנהוג כאשר ישנם חילוקי דעות. אחרת היחסים ביניהם עלולים להידרדר…

הרבה הצלחה

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל