מתנות לאביונים – למי נותנים? / מתנות לאביונים לפני פורים

רבני בית ההוראה
י"ט אדר א' ה'תשע"ט

שאלה:

שלום כבוד הרב 1.האם במתנות לאביונים ניתן לתת לזוג (הבעל אברך) כאשר אני ואשתי נותנים להם? אני יוצאים בזה לכתחילה שהרי צריך 2 מתנות האם מדובר דווקא לשני אנשים שאינם בני זוג? 2.האם מותר לתת לפני פורים מתנות לאביונים לכתחילה ולומר לאותו מקבל שהוא זוכה בזה רק ביום פורים עצמו? תודה רבה ויישר כוח גדול

תשובה:

שלום וברכה

בשונה ממעשר כספים, מתנות לאביונים צריך לתת רק למי שהוא אביון ממש, כלומר אדם אני שאין לו פרנסה והוא מלופף בחובות וכדומה, לא לאברך שמתקיים בסדר אף שבצימצום. תמיכה בתלמידי חכמים זה דבר מצויין למעשר כספים אבל לא למתנות לאביונים.

בנוגע לנתינת מתנות לאביונים לפני פורים: כתבו אחרונים בדעת ראשונים, שמכל מקום, אף הנותן מתנות לאביונים קודם פורים יוצא ידי חובת מצוה זו, ובלבד שיהיו מעות אלו ביד העניים ביום הפורים (ראה בעל המאור מגילה א ב בדפי הרי”ף, ופמ”ג סי’ תרצה א”א ס”ק יג ושו”ת יהודה יעלה או”ח סי’ רד ויד אהרן או”ח תרצד הגהות ב”י, בדעתו. אולם, ראה דעת תורה סי’ תרצד ס”א, בדעת הרמב”ם בפהמ”ש מגילה פ”א מ”ג, שאין לתת מתנות לאביונים לפני יום י”א באדר). לכתחילה, אין לתת מתנות לאביונים לפני פורים, משום שחוששים שהעני ישתמש במעות קודם שיגיע זמן המצוה, ונמצא שלא יצא בכך הנותן ידי חובתו (בעל המאור שם. וראה מג”א סי’ תרצד ס”ק א). אכן, באופן שאין לחשוש לכך, כגון ששולח מעות לעני הנמצא במקום רחוק, והמעות יגיעו ליד העני בפורים, אפשר לתתם אף לכתחילה לפני פורים (יד אהרן שם; שו”ת יהודה יעלה שם).

2 תגובות

    יוסף:

    שלום כבוד הרב
    הרב לא ענה לגבי אם זוג נותן לזוג מתנות לאביונים -האם יצא ידי חובה?
    תודה

    רבני בית ההוראה:

    מצוות מתנות לאביונים מחייבת גברים ונשים כאחד (סימן תרצה, ס”ד, שלא כדעת ה’פרי חדש’ שאין נשים חייבות). מסתימת הדברים משמע, שחיוב זה נאמר אפילו על אשה נשואה. אולם כתב במגן אברהם (ס”ק יד, בנוגע למשלוח מנות): “לא ראיתי נזהרין בזה. ואפשר דדוקא באלמנה, אבל אשה שיש לה בעל, בעלה משלח בשבילה לכמה בני אדם“. אמנם סיים: “ומ”מ יש להחמיר” – כלומר, יש להחמיר שתשלח היא בעצמה משלוח מנות, ולא תסמוך על מה שבעלה נותן עבורה ללא שליחותה.

    גם ה’ערוך השולחן’ (סימן תרצה, סעיף יח) כותב שאשה חייבת בכל מצוות הפורים. אפילו אם יש לה בעל, אינה נפטרת בנתינת בעלה. אבל בסימן תרצד (סעיף ב) סתר משנתו, וכתב (בנוגע למתנות לאביונים): “ויראה לי דאיש ואשתו שניהם יוצאים בשני מתנות, דכגוף אחד הם“. ייתכן יש ליישב שבסימן תרצד מדובר בבעל שאומר בפירוש שהוא נותן גם עבורה ומודיע לה על כך, ובזה מקיימת האשה את המצווה בנתינת הבעל, וצ”ע.

    הפוסקים הוסיפו שלמרות שאשה נשואה חייבת במתנות לאביונים, יכול הבעל לתת את המתנות עבורה, ואין צורך שהיא תזכה בכסף. כך ניתן להוכיח מדיני הקרבנות, שיכול האיש להביא את קרבן אשתו משום שאשתו כגופו (ראה רמב”ם, הלכות שגגות פרק י, הלכה ו), וכן הדין במתנות לאביונים (אגרת הפורים, פרק ד, בשם הרב ניסים קרליץ שליט”א; שערי ימי הפורים, עמ’ קל). כן נראה אף בפשטות: כמו שיכול אדם לשלם את חובו של חברו, כך יכול לתרום מתנות לאביונים עבור אחרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *