לשקר במקרים של אי נעימות

רבני בית הדין
י"ג אדר א' ה'תשע"ט

שאלה:

האם מותר לשקר במצבים של אי נעימות לפי שיקול דעתי?
למשל: הלכתי למקום מסויים בעניין פרטי ואני משקר כדי שלא ידעו שהלכתי לשם, קרוב משפחה שואל על מצב רפואי ואני משקר כדי לא לצער אותו, מישהו ייפגע אם הוא ידע שהזמנתי מישהו אחר לאירוע במקום אותו אז אני משקר שלא הזמנתי, וכד’.
בקיצור: אשמח לדעת מהם העקרונות שלפיהם אני יודע מתי שקר מוצדק לפי ההלכה ומתי לא.

תשובה:

שלום וברכה,

לא כל שינוי בדברים נחשב שקר. שקר ביסודו הוא כשמשקר כדי לקבל תמורה. אם משקר ללא קבלת תמורה אסור מדברי סופרים.

כאשר אדם נשאל על דברים אישיים שאינו חייב לגלותם, מותר לו לשנות בדיבורו. בגמרא (ב”מ כג ע”ב) מובא שת”ח משנה בדיבורו במסכת באושפיזא ובפוריא.

לשקר כדי שלא לפגוע מותר. כמו שמצינו שמותר לגנוב דעת כאשר יגיע פגיעה בכבודו של חברו. [שו”ע חו”מ סימן רכח סעיף ו].

בהצלחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *