שאלה:
שלום לרבנים שליט"א! אדם שיש לו מצב רפואי מסוים, זה לא תורשתי או נפשי והוא מתפקד מצוין ורגיל. אבל צריך תרופה. הוא לא מספר את זה בשידוכים לפני שזה ניהיה יותר רציני. מה אם שואלים אותי, בתור חבר שלו האם הוא בריא, האם מותר לי להגיד שכן? אם לא, האם מותר לי להגיד איני יודע? כיוון שהוא יגיד את זה בעצמו ולא יסתיר. ואם יש בזה דעות שונות, אפשר לקבל אותם ומקורות? תודה!!
תשובה:
אם הוא יגיד את זה בעצמו בודאי שאין לספר, שהרי אתה רק מזיק בכך ולא מועיל, התופעה היא כזו שניתן בהחלט להניח שיהיו אנשים שיסכימו לחיות איתה, ואין לו דרך להנשא אם לא ינהג כפי שהוא נוהג, ולהם אין נזק כל כך שהרי יספר זאת. בודאי אין לפגוע בו ולספר, אבל לא צריך לשקר, יש לומר "לא ידוע לי שום דבר מיוחד".
שוב, הכל בהנחה שאכן הוא מספר.
בשורות טובות.
תודה על התשובה המהירה!
אפשר בבקשה מקורות? אני לא מערער על התשובה, זה פשוט חשוב להראות לחבר אחר. תודה!
אין כאן ענין של מקורות, פשוט של שכל ישר!!
תודה.
האם מותר להגיד את המשפטים "לא ידוע לי שיש לו משהו", "לא ידוע לי שיש לו בעיה רפואית"?
מותר, אבל לא במנגינה מחשידה של מי שמחביא סוד ודי למבין… אתה לו צריך לגלות וגם לא לרמוז…
אני מתנצל אבל יש לנו חבר שמכיר אותו ולפעמים שואלים אותו והוא לא מסכים שמותר לו להגיד שהוא לא יודע. האם אפשר מקורות לזה?
זה מאוד חשוב כי שואלים אותו על הבחור וזה יורד על העניין הזה ואם נראה לו מקורות זה יכול מאוד לעזור לבחור עצמו.
תודה וסליחה!
אין לי מקורות זה השכל הישר, יש לומר לו שכיון שמדובר בחיים של חבר שלו הוא מוכרח להתייעץ בענין זה עם רב גדול שמקובל עליו, ואם הוא עושה בגאוותו וביהירותו בלי לשאול רב, הוא ודאי נוהג שלא כהלכה… כאשר אדם פוגע בחברו עליו מוטלת חובת הבירור לדעת בטוח שמותר לו כך לעשות.
השאר תגובה