שאלה:
בס"ד חברת נקיון פרסמו שהם גובים עבור נקיון דירת 3 חדרים 1400 ש"ח אך הם הדגישו שזה מחיר רק לפעם ראשונה מפעם שניה והלאה התעריף הוא 2200 ש"ח הם חברה מוסדרת וסולקים מראש את כרטיס האשראי של הלקוח רוב לקוחותיהם עושים בחכמה ופונים אליהם לפני הפעם השניה בבקשה שיקחו מהם גם בהמשך תעריף כמו פעם ראשונה [מכיון שבשוק יש להם מתחרים בתעריף נמוך דומה] והחברה תמיד מסכימה לבקשה זו, אך מ"מ מה שהחברה מרויחה היא מאותם לקוחות שבפעם השניה לא זוכרים לבקש הוזלה זו. מנכ"ל השיווק של החברה שם לב שגם אותם לקוחות שבפעם השניה שוכחים לבקש הוזלה זו. תמיד נזכרים לפני הפעם השלישית מכיון שהם רואים בפירוט האשראי שלהם שגבו מהם את המחיר הגבוה. ולפני הפעם השלשית הם נזכרים ומבקשים מהחברה לגבות מהם תעריף נמוך. מנכ"ל החברה מצא תרגיל להטעות את הלקוחות, הוא גבה מהם גם בפעם השניה לפי התעריף הנמוך ומאז אותם לקוחות אפילו לא בקשו הוזלה מכיון שהם הבינו שהחברה החליטה לגבות מהם את המחיר הנמוך במקום לטרטר אותם ולהטריחם לבקש הנחה. כך נמשך הדבר עוד שנה שהחברה גבתה מהם מידי חודש את המחיר הנמוך [למרות ההצהרה הרשמית של החברה שכל נקיון מפעם שניה תעריפו הוא 1400 . אחרי שנה שלחה החברה הודעה לכל הלקוחות הללו שבאמת הרי המחיר האמיתי הוא 2200 מהפעם השניה ולפיכך הם גובים מהם רטרו עוד 800 ש"ח כפול 12 חדשים כפי התעריף האמיתי שהחברה פירסמה .הלקוחות טוענים שמה שהם לא טרחו לבקש את ההוזלה בפעם השלישית זה מכיון שהם ראו /שהחברה [שיש לה מיחשוב מסודר ומפורט ויודעת שהם כבר פעם שנה] אכן גובה מהם רק לפי המחיר הנמוך. ואחרת הם היו פונים לחברה אחרת [השוק רווי בחברות נקיון ואין בעיה להשיג חברה אחרת בתעריף הנמוך. אך החברה טוענת שמכיון שהם הודיעו באופן הברור ביותר שמהפעם השניה התעריף הוא 2200 ש"ח הם זכאים לגבות רטרו את כל התוספות שלא גבו בשנה זו ולפיכך הם זכאים לגבות זאת עכשיו . האם החברה צודקת בטענתה?
תשובה:
שלום וברכה,
לקחת מחיר גבוה ממחיר השוק נחשב לאיסור אונאה, ואין אונאה בפועלים. ואם הוא קבלן לדעת הרמב"ם והמחבר יש אונאה, ודלא כשאר ראשונים.
במקרה הנ"ל שהחברה לוקחת לפי מחיר השוק, אין כאן אונאה כלל. מה ששייך לדון האם מה שלקחו מחיר נמוך נחשב להסכמה שיהיה מחיר נמוך, ומסתבר שלא נחשב להסכמה למחיר נמוך, א: מאחר וקבעו מראש את המדיניות, שבפעם השנייה המחיר גבוה. ב: שיכולים לטעון שהיה טעות בגביה ולכן גבו מחיר נמוך, ולכן אין לראות בגביית המחיר הנמוך כמחילה, או כהסכמה למחיר הנמוך.
יש לדון האם במקרה הנ"ל יהיה איסור של גנבת דעת, ואסור למוכר לעשות מעשי הטעייה ללקוחות מדין גנבת דעת. או שמא כיון שהודיעו מראש אין כאן גנבת דעת. וגם אם נאמר שיש איסור של גנבת דעת, אך חיוב תשלום אין כאן.
בהצלחה.
מקורות:
דין אונאה בפועל ובקבלן – ראה שו"ע חו"מ סימן רלב.
דיי גנבת דעת – ראה שו "ע סימן רכח.
