לתרומות לחץ כאן

הסכם ממון וכתובה

שאלה:

שלום לכבוד הרב, אני מתלבט ומתחבט קשות כבר מספר שבועות, ואשמח אם תוכל להשיב לי או להפנות אותי, במידת הצורך, לגורם אחר איתו אוכל להתייעץ. ותחילה מספר נקודות כרקע. א. אשתי ואני עורכים בשבועות אלה הסכם ממון. חלק מהסכם הממון, הוא הסכם לגבי הדירה שקנינו ביחד ובה אנחנו גרים. מבחינת חלוקת ההון העצמי ברכישת הדירה, אשתי השקיעה כ-75% ואילו אני כ-25% בלבד. מבחינת החוק היבש, מכיוון ששנינו רשומים כבעלי הדירה, חלקנו הכספי בדירה הוא שווה, ואם אנחנו מתגרשים חס ושלום ומוכרים אותה, כל אחד מאיתנו זכאי ע"פ החוק לחצי משווייה. אולם אני בהסכם הממון מתכונן להצהיר, מתוך טוב לב ונדיבות, שאני מוותר על חלקי הכספי השווה בדירה, באופן שחלקי בה יהיה כ-25% בלבד, בהתאם להון העצמי שהשקעתי בקנייתה. בוויתור זה אני מוותר על מאות אלפי שקלים שהיו יכולים להיות שלי. הגשתי את הסכם הממון שגיבשנו לחוות דעת של עו"ד נוסף, והוא כתב שכנגד וויתורי על חלקי השווה בדירה, צריך להיות גם סעיף של ויתור אשתי על הכתובה והמזונות. ב. ברצוני לציין, שלפני מספר חודשים היינו אני ואשתי על סף גירושין, ואף הגשתי לבית-דין הרבני בקשה ליישוב סכסוך. כלומר יש פה עניין של שמירה על עצמי ועל האינטרסים שלי במקרה ויחסינו יידרדרו שוב. ג. בנוסף, העתודות הכספיות שלי הן ממש מצומצמות, ואם נתגרש, חס ושלום, יקשה עליי מאוד לעמוד בתשלום הכתובה והמזונות. ד. אני ואשתי שומרי תורה ומצוות ברמה זו או אחרת. ועכשיו לשאלתי: האם זה לגיטימי, מבחינת ההלכה, לבקש מאשתי להצהיר שהיא מוותרת, במקרה של גירושין, על הכתובה והמזונות, מאחר ואני מוותר על חלקי השווה בדירה? האם יש מקרים כאלה? האם הסכם ממון הוא עילה לגיטימית לבקשה כזאת? אני דוחה, בגלל התחבטות זו, את הטיפול שלי בהסכם הממון כבר כמה שבועות, וחושש שאשתי תתחיל לחשוד… אודה לכבוד הרב על התייחסותו, ובמידה ויש דרך שאוכל להמשיך להתכתב במידת הצורך, אשמח אם הרב יוכל לאפשר זאת. ותודה רבה מראש!

תשובה:

שלום רב,

השאלה היא איננה הלכתית. אתה זכאי לבקש מה שאתה רוצה, והיא כמובן זכאית להסכים לכך או לא. אבל אם עושים הסכם ממון, כלומר, חושבים על האפשרות שיתכן ובעתיד יהיה פירוד, אז מותר כבר לדבר על הכל. אין היגיון שעל הדירה מדברים בפירוש מה יקרה ביום שאחרי, ועל הכתובה לא מדברים. לכן ברור שאם לא יכתוב שום דבר בנושא של הכתובה, ודאי תהיה חייב לשלם את הכתובה במלואה. המושג הזה שאם האישה קיבלה חצי מהרכוש המשותף מחמת חוק יחסי ממון, אינה זכאית לכתובה, זה רק אם היא למעשה השתמשה בחוק יחסי ממון בניגוד להלכה. דהיינו שלפי ההלכה מגיע לה פחות. ומחמת החוק היא קיבלה יותר, אז הרבה דיינים יקזזו לה את הכתובה. אבל אם האישה מקבל יותר מהמגיע לך עפ"י דין, מחמת הסכם שנחתם כדבעי, כלומר, בשעה שהיא מקבלת את מה שנקבע זה מגיע לה על פי כל דין, א"כ ודאי שהיא זכאית לכתובה באופן מלא.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל