שאלה:
בס"ד שלום,באמירת 'לשם ייחוד' למשל,בעת שאני מכוון במחשבה את שם ד' (יהוה),האם עליי לכוון באותיות כמות שהם כתובים,או גם כאופן הגייתם בפה-אות יוד,ואות קא,ואות ואו,ואות קא? ובכלל,גם בשאר שמות הקדושים וכו'…כמו (קרע שטן) בניקוד שווא מלא כולו,כנגד מחשבות זרות בעת התפילה,האם עלי לנהוג באותו אופן??
תשובה:
שלום וברכה
באמירת לשם יחוד מכוונים רק את האותיות כפי שהן, ולא באופן הגייתם, שהרי אין אופן הגייה קבוע, הניקודים משתנים לפי סדר הכוונות והעולמות אליהם הם מכוונים, קמ"ץ כאשר אנחנו בכתר וכו' וכו'. אין לנו עסק בנסתרות בכלל ומי שמתחיל לכוין מה שאינו מבין גורם שיבוש, דומה הדבר למי שרצה לנסוע לצפת והוויז הביא אותו לבאר שבע…
שלום,שאלה נוספת מאותו הקשר: לפי הכותרת,כל זאת דובר כאן בעניין הניקוד,ואכן שייך זאת בעיקר למקובלים…ובכל אופן,למשל בחתימת תפילות שתקנו חכמים,בתיבות "ברוך שומע תפילה" מופיעים לעיתים בסוגריים,וללא ניקוד,שמות של מלאכים כמדומני,כגון: (אוכץ) (ארארית"א) – הכיצד עליי לנהוג במקרה זה?
אין טעם לכוין מה שלא מבינים.
השאר תגובה