דיני נטילת ידים למי שנגע במקום מטונף

שאלה:

שלום רב
1. בס' שונה הלכות (למרן הגרח"ק שליט"א) בענין נגיעה במקומות המצריכים נט"י כ' שיש להמנע גם מלגעת בתוך המגבעת במקום שנגע בשערות, שמצוי שם זעה.
שאלתי יש שיש להם קילופים בשערות שמדי פעם נופלים על החולצה כו', אם הנוגע בהם צריך לט"י שהרי באו ממקום שורשי השיער (או שמא עבר זמן ואין בכך מאום)
2. הנוגע בנעלים צריל לט"י, מהו בנוגע במגף באיזור העליון.
3. כ' הפוסקים (הגרח"פ שיינברג זצ"ל, ובחוט שני) נגיעה בשרוכים אינה מצריכה נט"י, מהו כשהשרוכים היו מעט ארוכים והתלכלכו מהקרקע, כפי שפעמים מצוי.
4. אם ריצפת הבית ג"כ חשובה מלוכלכת לענין נט"י, נפק"מ לנוגע בנעלי בית, או בריצפה עצמה.
5. כ' בשו"ע שנגיעה בצואת האף והאוזן מצריכה נט"י, וכבר שנים אני צריך יישוב למה שנראה פעמים שאף ת"ח נראה שאין מקפידים ע"ז, בין לתפילה בין ללימוד, ומה גם פעמים כשמקנחים האף בטישו וכדו' היד מטנפת, ומדוע לא מקפידים אח"כ לט"י או עכ"פ לנקות בבגד כו'.
יישר כח

תשובה:

שלום וברכה

1. לא. הרעיון בנגיעה בזיעה שבכובע, הוא שהלחות עדיין מרובה וזה באמת מלכלך את היד, בשונה מקשקשים יבשים.
2. בס' פסקי תשובות סי' ד הערה 215 הביא שמועה בשם הדברי חיים מצאנז שהקל בזה במגף גבוה בחלקו העליון, אבל הסתפק שאולי היו אלו מגפיים העשויים משני חלקים, ולא הכריע.
3. ליכלוך בעפר זה לא בעיה, אבל אם חושש שנכנס כך לשירותים ציבורי וכדומה ואולי יש ממש טינוף, יש להחמיר.
4. בנעלי בית בפרט אלו שאינם עשויים עור הקל החזון איש, בתנאי שהולכים בהם רק בבית.
5. נהגו לסמוך על הגר"א המובא במשנה ברורה שם סק"ל שמיקל בזה, הובא גם בסי' צב.