שאלה:
גר שנתגייר האים עושים סעודת מצוה ?
תשובה:
שלום וברכה
בודאי יש מנהג לעשות סעודה אלא שנהגו לא לעשותה ביום המילה אלא רק לאחר הטבילה שאז נשלמת גרותו, אני מעתיק לך בענין זה כמה פרטים על מקורותיהם מתוך הספר משנת הגר לרבי משה קליין שליט"א:
סעודת המילה
ד. מנהג ישראל לערוך סעודת מצוה ביום המילה[1], אמנם, במילת הגר אף שטעם רב יש לערוך סעודה בו ביום כבמילת ישראל[2], נהגו לדחותה לאחר הטבילה, אז נשלמת חלות הגרות[3], ותעלה לו סעודה זו גם למצות הברית.
ה. כשם שנוהגים לערוך סעודת מצוה אחר מילת הגר, כך יש לנהוג גם אחר הטפת דם ברית לגר שנתגייר כשהוא מהול[4].
ו. סעודת מילת הגר מצוה היא, לפיכך, אם היא נערכת ביום תענית ציבור מוקדמת או מאוחרת (במקום שנהגו שלא לדחותה לאחר הטבילה, או בהטפת דם ברית), מותר לבעלי הברית (המוהל והסנדק) לאכול בה, כמו בסעודת מילת ישראל[5].
[1] מקור לסעודה זו מצינו בפרקי דר"א, שם איתא: "מכאן אמרו חכמים (משמחה זו שעשה אברהם אחר מילת בנו), חייב אדם לעשות סעודה ומשתה באותו יום שזכה למול את בנו". כמו"כ יעויין ברבינו בחיי פרשת לך לך, שהמילה נחשבת כהקרבת קרבן, וסעודת הברית היא כאכילת הכהנים מבשרו, נמצא שעשיית הסעודה היא ממש חלק ממעשה המילה ומן הדין להסמיכה למילה.
[2] כן נראה ע"פ דברי רבינו בחיי הנ"ל, וכ"כ בס' נחלת צבי (עמ' קפט) בשם ס' ילקוט דוד.
[3] דהא קיי"ל מל ולא טבל כאילו לא מל ועדיין נכרי הוא לכל דבר, נמצא שעיקר שלימות השמחה בגמר הגרות, ועיקר חלות ותוכן המילה היא בשעת הטבילה, וע"כ נראה שזהו הזמן הראוי לסעודה, ובפרט שאם ידחה סעודתו יוכל להשתתף בה יותר בנקל משא"כ אחר המילה שצער המילה מפריעו משמחתו. וכ"כ בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ג סי' שז), וכן דעת הגרש"ז אויערבך (הו"ד בס' אוצר הברית ח"ב סי' ד סעי' יב).
[4] מקור לדברינו אלו מצינו במעשה הגרות של יתרו, דאחר שבא לקראת ישראל למדבר כתיב (שמות יב יח): "ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים לאלו-הים, ויבוא אהרון וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני האלו-הים". ואמרו במדרש, שהיתה זו סעודה למילתו שמל עצמו לשם גרות, וראה מש"כ בזה שם הרמב"ן ורבינו בחיי.
והנה, במסכת סנהדרין (דף נט ע"ב) הובא חיובם של בני קטורה למול עצמם (שרק מן הפריעה נפטרו), וא"כ מן הסתם היה יתרו מהול מקטנותו מדין בני קטורה (וכמבואר במהרש"א שם צד ע"א), נמצא שלא מל עתה מילה שלימה, אלא רק הטיף דם ברית, ואף על פי כן עשה סעודה באותו היום, ומכאן יש ללמוד לכל גר הבא להתגייר כשהוא מהול שצריך לערוך סעודה אחר הטפת דם הברית.
[5] הגרש"ז אויערבך שם.
