עירוב חצרות / טבילת כלים

רבני בית ההוראה
כ' שבט ה'תשע"ט

שאלה:

1. ישנה חצר גדולה ששייכת לבית פרטי מגודר. בחצר הפרטית האבא בנה יחידת דיור לבן שלו וכלתו. האם נדרש לעשות עירוב חצרות? האם זה נפטר בעירוב חצרות של רב העיר?
2. האם חייב להטביל חותך פיצה?
3. האם מותר לקרוא לילדה על שם אסתר המלכה בעוד שהסבתא שלו נקראה בשם זה ונפטרה בגיל צעיר מאוד?

תשובה:

שלום וברכה

חשוב לדעת, אם אתם סומכים על העירוב העירוני ומטלטלים מהבית לבית הכנסת וכדומה, אין כל צורך לעשות עירוב חצרות בבית הפרטי גם אם הוא משותף לכמה דיירים, כיון שיש עירוב חצרות של הרב שמועיל לכולם. כל הנדון מתחיל כשלא רוצים לסמוך על העירוב המקומי, ואז גם במקרה שלכם יש לעשות עירוב חצרות.

2. יש להטבילו ככלי כלי אכילה.

3. אפשר לקרוא, בפרט שמתכוונים בפירוש על שם מישהו אחר ולא על שם הסבתא, אבל עדיף אם זה אפשרי מבחינה משפחתית להוסיף עוד שם וכך לא צריך להערים.

2 תגובות

    רוני:

    לגבי תשובה 1- אפשרי לא לסמוך על העירוב של הרב מבחינת עירוב העיר אך כן לסמוך עליו מבינת עירוב חצרות?

    לגבי 2- להטביל עם ברכה?

    רבני בית ההוראה:

    אפשרי אבל בדרך כלל חסר טעם, יש קושי גדול בעשיית עירוב כשר, הוא רחב היקף ועלול להפגע וטעון פיקוח מתמיד, בעוד שעירוב חצרות עושים פעם בשנה על חבילת מצות שמניחים בקרן זוית, וזהו…
    כן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *