לתרומות לחץ כאן

לקוח בחדר כושר שחוזר מהעסקה מחמת מתן שרות לקוי

שאלה:

שלום וברכה,
הנידון: תשלום על מקח טעות
המקרה: עשיתי מנוי לחדר כושר. בשיעור הראשון של המנוי המורה ביישה אותי בשיעור והיה לי מקרה בכלל לא נעים עם המכון עצמו ואין טעם לפרט בעניין המצער.
בעקבות המקרה ביטלתי את המנוי באותו יום. אם אסמכתא כתובה וגם זה דרש לא מעט אנרגיה מצד הביורוקרטיה של המכון. ( יש לציין שהחוק קובע בזכויות לשמירת הצרכן ביטול מנוי תוך 24 שעות מקנה זיכוי מלאה על כל תקופת ההתחייבות בלי שום קנסות).
לאחר כמה ימים מתקשרת אלי המזכירה של המכון מתנצלת על כל המקרה ומנסה לשכנע אותי לא לבטל את המנוי. אמרתי לה שאני יחשוב על זה לאחר שהיא ממש הפעילה עלי לחץ רגשי עם כל מיני שכנועים. לאחר שבוע עניתי לה ושוב לאחר שכנוע אמרתי שאני לא יבטל את המנוי.
בפועל לא הגעתי. לאחר חודש המזכירה שולחת לי הודעה למה אני לא מגיעה ושוב אמרתי לה שאני גם לא מתכוונת להגיע. זה פשוט! ומבחינתי הביטול הראשוני עדיין תקף.
היא אמרה שמאחר ואני חזרתי מההודעה הראשונה עלי לשלם חודשיים. חודש שלא באתי וחודש נוסף זמן טיפול ביטול מנוי (כפי שרשום בחוק).
לאחר משא ומתן ארוך עם בעלת המכון היא ביטלה לי את העסקה (פרט מתשלום על השיעור הראשון וקנס ביטול אשראי)
השאלה שלי היא מבחינה הלכתית האם עלי לשלם חודשיים כפי שהיא דרשה בתחילה, כי כביכול חזרתי בי (בעל פה, לא בלב שלם, לאחר לחץ ושכנועים)? או שזה נחשב מקח טעות ?

תשובה:

שלום וברכה,

במקרה שלך אין שום חובת תשלומים, מאחר והמכון הסכימו שלא לגבות את יתרת התשלום, ולכן גם אם יש חוב נחשב שמחלו על החוב.

אלא שאם המכון לא מוחל, ותובע את היתרה, ראה במקורות שצידדנו לפטור.

בהצלחה.

 

מקורות:

כשיש מום במקח, והקונה גילה דעתו שרצונו לבטל את המקח – המקח בטל מעיקרו. ואם מתרצה במום נראה שצריך לעשות מעשה קניין חדש. וראיה מסימן רכז סעיף ד לגבי אונאה לדעת המחבר רק המתאנה יכול לחזור ולא מאנה. וכתב הסמ"ע שאם המתאנה גילה דעתו שרוצה ביטול מקח, יכול המאנה לחזור בו, למרות שהמתאנה מתנגד לכך. מוכח שאם גילה דעתו אינו יכול לחזור בו באמירה, אלא צריך קניין חדש. ולכן הלקוח שביטל את המכון כושר המקח בטל, וכשהשתכנע לחזור, לא חוזר המקח אלא אם כן עשה מעשה קניין. ולכן החזרה בעינה עומדת.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. איזה מעשה קניין חדש נדרש שיעשה הלוקח והרי בענינים כאלה לא נעשה מעשה קניין כלל וגם לא במקח הראשון, אלא זה נעשה ע"י ההתחייבות של הלוקח .
    (שהרי מסתבר שההתחייבות הראשונה נעשתה בטלפון ולא ע"י מעשה )
    ומש"ה נאמר שע"י ההתרצות השניה של הלוקח נעשה הקניין השני ולא יוכל לחזור בו

  2. מסתבר שמסירת פרטים של כרטיס אשראי נחשב למעשה קניין. וזה היה בפעם הראשונה, אבל הסכמה להמשיך לא ייחשב לקניין, למרות שהפרטים כבר נמצאים בידם, מאחר ואין כאן מעשה חשוב שנוכל לראותו כסיטומתא.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל