שאלה:
סיכמתי עם חברת הפצה מסויימת להפיץ מוצר מסויים. המפיץ תיחקר אותי בנוגע למוצר – איזה גודל – מה מהותו וכו' – ונתן הסכמתו ורצונו להפיץ את המוצר. הוא שלח לי נהג שיאסוף ממני את הסחורה- הכין את המוצר להפצה. אמנם לאחר זמן קצר שכבר הכל היה מסוכם ומוכן – חשש אותו מפיץ שאולי המוצר יגרום נזק לילדים שיהיו באותו מקום בו הוא אמור להפיץ – חשש זה לפי דעתי האישית אינו מוצדק – אבל לדעתו הוא כן חושש – אולי גם חושש על שמו – אמרתי לו שאם יהיה חשש של תביעה אני לוקח זאת על עצמי – ולבסוף לא השתכנע.
השאלה היא – מכיון שאני הזמנתי את הסחורה רק לאחר אישור מהמפיץ ולולא זאת כלל לא הייתי מזמין את הסחורה – אני חושש שאני נתקעתי עם הסחורה ולכן יש לי הפסד מחזרתו של המפיץ מהסכמו הראשון. האם יש כאן טענת ממון על אותו מפיץ.
תודה מראש על התשובה
תשובה:
שלום וברכה,
המפיץ יכול לחזור ולהחליט שאינו מעוניין להפיץ כיון שעדיין לא התחיל במלאכה – ומותר לחזור. אלא שיש לדון האם חייב עבור ההפסדים שנגרמו לבעל הסחורה. והתשובה בזה: אם לא ידע שמחמתו הוזמנה הסחורה – פטור. אם ידע שמחמתו הוזמנה הסחורה, נחשב גרמי וחייב לשלם לבעל הסחורה את ההפסד. אך אם נודעו לו פרטים חדשים שלא ידע עליהם בתחילה נחשב שוגג וגרמי בשוגג פטור.
בהצלחה.
מקורות:
ראה שו"ע חו"מ סימן שלג סעיף ח שהביא את תשובת הרא"ש גבי אדם שהזמין מאומן חפץ מסוים וחוזר מקנייה, והסחורה שהזמין נפסדת, חייב לשלם. ובביאור הגר"א שם ביאר שהוא מדין גרמי. וביאר הנתיבות שדברי הרא"ש והמחבר שבעה"ב אמר לפועל עשה ואקחנו ממך, שבזה אינו שכיר שלו אלא שהבטיח שיקנה ממנו אח"כ, ולכן אם הוא דבר האבד אם לא יקח חייב מדד"ג, עכ"ד. ומדויק כן מדברי הרא"ש שכתב 'עשה לי כך וכך הלילה ואקחנו למחר' וכן המחבר כשהעתיק דין זה כתב 'עשה לי דבר פלוני ואקחנו ממך'. וכן ביאר החזו"א (ב"ק סי' כג ס"ק לה) את דברי הרא"ש.
ולכן אם מחמת הסכמתו להפיץ הזמין את הסחורה, והסחורה נפסדת מחמתו – שאין לו דרך אחרת למוכרה – נחשב גרמי. ואם לא ידע מכך או שנוספו לו פרטים חדשים שלא ידע, נחשב גרמי בשוגג ופטור, כמבואר בש"ך סימן שפו סק"א.
