שאלה:
שלום הרב,
ילד קטן התבלבל ולקח בימבה של הבן שלי והשאיר את שלו. לא לקחתי משם את הבימבה כי זה היה מקום שמור, ולאחר כמה זמן ראיתי שהיא עדיין עומדת שם ובטח יש ייאוש.
ששאלתי רב הוא אמר לי שזה נחשב בבעלות של קטן ואין ייאוש בקטן.
האם הגיוני שכל המשחקים שהבאתי מתנה לילד שלי וכד' הם בבעלותו ואינני יכול למכור או לתת אותם?!
וכן לגבי אותה בימבה- האם נחשבת הפקר?
תשובה:
שלום וברכה,
משחקים שהאבא קונה לבית, אם קנה מתנה לבנו – הרי המשחקים שייכים לבנו. ואין ייאוש לקטנים. ואם הם משחקים יקרים יש מחלוקת האם שייך לו או לבנו. ואם קנה לבית בצורה כללית, [ולא התכוון לתת מתנה לבנו] הרי המשחקים של האב.
אם הבן הקטן למד במסגרת כל שהיא וקיבל פרס, יש לראותו כשכירות פועלים, ואם הקטן סמוך על שולחן אביו, הרווח לאביו. ולכן משחקי ילדים שנמצאו, בדרך כלל המשחקים נקנו לבית ולא לילד ספציפי ולכן אם האבא יודע חל ייאוש. ואם האבא אינו יודע מהאבידה שאיבדו הילדים שלו, אין כאן יאוש.
אם הבימבה הייתה במקום שמור קצת, לא ייגע בהם, כיון שיתכן שיחזרו הבעלים ליטול, ואין כאן יאוש.
בהצלחה.
מקורות:
חפצים ובגדים שקונה לבניו שייכים לבניו, ואם הם כלים יקרים יש מחלוקת – ראה שו"ע סימן צז סעיפים כה – כו.
אם הקטן קיבל את החפצים כשכר פעולה – ראה שו"ע סימן ער סעיף ב ברמ"א.
מציאה שהונח במקום שמור קצת – שו"ע סימן רס סעיפים ט – י.
שלום הרב,
לא הבנתי – אם זה של הבן אז מדוע למסקנה הרב כתב שאם האבא ידע יש ייאוש?
ב. הבימבה הייתה במקום שמור קצת – שבוע שלם. הבעלים לא יתעורר לקחת משם כי כנראה חושב שהבימבה שאצלו היא שלו ולא שם לב. מה עושים במצב כזה? לכאורה זה סתם יעמוד עד שמישהו ישליך לאשפה או יקח לעצמו.
שלום,
לרוב המשחקים שנקנו הם רכוש של הבית ולא של הקטן, ויועל הרכוש של האבא.
אם האבא אינו יודע על אבדת הבימבה, אין יאוש וא"א לקחת. אם יודעיו לאבא שהבימבה לא בבית, ויכול לברר על המקום שהונח, הרי שהמקום סימן, והמוצא חייב בהשבת אבדה.
הבימבה הוצאה מהמקום השמור ע"י אחד מהשכנים. מה עתה לעשות?
אם האבא אינו מודע לכך, אין ייאוש. אם האבא מודע והבימבה במקום שילך לאיבוד, ואין סימן על הבימבה, מותר למוצא לקחתו.
השאר תגובה