לתרומות לחץ כאן

הפיכת כלי אינה נחשבת אוהל

שאלה:

בס"ד,
לא הבנתי מהמקור של המ"ב איפה למדו שמותר בזה לכסות בכלים עצמם, כך כתב:
באו"ה שטו, ה, 'כסא'

(*) כסא וכו': ומטות שלנו המחוברת ועומדת אם היא זקופה או מוטה על צדה מותר לנטותה לישבה על רגליה דלאו מידי עביד אלא ליתובי בעלמא [רש"י וטור וש"פ] ועיין בפמ"ג שמסתפק לענין תיבה המחזקת ארבעים סאה אם מותר לכפותה על אוכלין ומשקין דאפשר דכיון שיש עליה שם אהל וכדלעיל בסימן שי"ד ס"א בהג"ה חמיר טפי ע"ש [וספיקתו הוא רק לפירש"י דלפירוש התוס' שם כל הברייתא זו משום אהל אתנייה וע"כ בשיש לה מחיצות ואעפ"כ התירו במטה לזקפה משום דליתובי בעלמא עביד]:.

אני מנסה מדברי המ"ב להבין איפה בדיוק ראו להביא מקור זה שמותר לכפות כלי גדול? איפה הדיוק בזה הביאור הלכה?
ואף להלכה איפה לומדים שמתיר בין בגדולים ובין בקטנים…

תשובה:

הנושא של ארבעים סאה הוא דוקא בכלי, שכאשר הוא קטן יותר אינו נחשב אוהל אלא כלי, אבל במיטה למשל [אילולי הטעם שזה נעשה רק ליתובי], אם יש לה מחיצות יש לה דין אוהל גם בלי ארבעים סאה, לכן אומר הביאור הלכה, שלפי פירוש התוס' שכל הסוגיא אמורה לגבי אוהל ובהכרח מדובר במיטה שיש לה מחיצות כי אחרת ודאי אינה אוהל, וכמבואר שם סעי' ד ועוד, ממילא גם בכלי ארבעים סאה אין לחשוש לדין אוהל כיון שהכל היה מוכן לפני שבת.

שבת שלום.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל