לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

ערלה בחו"ל / העברת שתילים ערלה / חישוב שנות ערלה

שאלה:

בסד

שלום הרב!
1) האם דין ערלה נוהג בחו"ל ואם לא מה זה אומר מדרבנן?
2) אם קניתי מגוי בין בארץ בין בחו"ל האם יש לו דין ערלה?
3) אם יש לי ספק אם הפרי ערלה או לא?
4) כיצד למעשה דין ערלה חל? אם יש לי עץ וותיק האם כל פעם שגדל פרי אני צריך למנות? או שזה רק מהרגע ששמתי זרעים באדמה?
5) אם העברתי עץ ממקום למקום?
6) איך מתבצעת הספירה?
תודה רבה!

תשובה:

שלום רב

ערלה אסורה גם בחו”ל, אלא שבמקום ספק אפשר להקל יותר בערלה בחוץ לארץ, ונפסק להלכה שאפילו בספק קרוב לודאי מקילים בחוץ לארץ, ורק ודאי ערלה אסורה באכילה בחוץ לארץ מהלכה למשה מסיני. ראה שולחן ערוך יו”ד סי’ רצ”ד סעיף ט’.

א. כאשר מעבירים עץ ממקום למקום יש שני תנאים כדי שלא נזדקק לספור לו שוב שנות ערלה: 1. העץ יועבר בגוש אדמה שהוא יכול להתקיים בו ותנאי זה מעכב! 2. שלא יהיה מצב שהוא יהיה בכלל עציץ שאינו נקוב [לא להכניס לבית ולכתחילה גם לא לרכב, במקומות שמעבירים שתילים בכמות רבה ויש פיקוח הלכתי, מעבירים במשאית רשת, שכל הזמן יש יניקה מהאדמה, אבל לגבי המעבר הזה ברכב אפשר להקל בדיעבד, אבל חובה לברר שבמשתלה הוא היה בעציץ נקוב ועל אדמה ולא קרקע מרוצפת].

ב. על חישוב שנות ערלה נכתוב את הכללים בקיצור:

1. מנין שנות הערלה נמנות מיום קליטת האילן בקרקע ולא מיוםן הנטיעה. הקליטה היא כ 14 יום לאחר הנטיעה.

2. נטיעה שנקלטה 30 יום לפני ראש השנה [כלומר אילן שניטע לפני ט”ו באב] בהגיע ראש השנה עברה לה שנה [למרות שחלפו רק 30 יום]. נטיעה שנקלטה סמוך יותר לראש השנה, מונים לה שלוש שנים מראש השנה.

3. באופן הנ”ל נחלקו הפוסקים האם מונים לנטיעה זו שלוש שנים בלבד המסתיימים בראש השנה הרביעי [רמב”ם מעשר שני ט יא], או ששנות הערלה נמשכים עד לט”ו בשבט שאחר אותו ראש השנה הרביעי [ר”ן בעל המאור וריטב”א בראש השנה י ע”א]. המיקל יש לו על מי לסמוך. ראה חזון איש ערלה אותיות ה ו.

4. כאשר הנטיעה נקלטה אחרי ראש השנה, החמיר החזון איש שם להמתין עד ט”ו בשבט שלאחר גמר השלוש שנים ולא כמשמעות דברי הרמב”ם שלוש שנים מיום ליום.

5. פירות שחנטו, כלומר שהפרח נפל וניכר תחילת היווצרות פרי בתוך שנות הערלה אסורים באכילה אף אם גמר גידולם לאחר השלוש שנים. אגב בענבים זיתים וחרובים השיעור של החנטה מאוחר יותר אלא שהוא אינו מוגדר די הצורך ולכן ראוי להחמיר כנ”ל.

6. הסיבה לכך שבסופו של דבר ט”ו בשבט הוא הקובע כיון שמדובר באילן, והוא נדון על שם סופו.

מקורות:

א. ראה חזון איש ערלה סי’ ב ס”ק י – יב. וראה בזה בארוכה בילקוט יוסף (ח”ב הלכ’ ערלה פ”ז) ובספר תבואות יוסף (בקיצור ההלכות בתחיל’ הספר ס”ח) באריכות בכל זה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל