שאלה:
הודי נותן מלגה לאברכים, לתקופה הבאה מראש, במתנה גמורה, ע"מ שיעשו חזרות על לימודם דבר יום ביומו
האברכים מתחייבים בקנס בפני עצמו (עשו שאופן שאין אסמכתא) שאם לא ילמדו יום מסוים אפי' באונס ישלמו סך מסוים
(עשו זאת כך כי קשה 'גזל' הנאכל, ומדרבן יותר לעמוד בהתחייבות)
קורה שאברכים מתקשרים ולא זוכרים אם קיימו חובתם היומית ביום פלוני או מספר ימים
האם זה דומה לספק אם לויתי או ספק אם פרעתי
כיון שכאן מקרה אמצעי, שאינו דומה לשאר ספק לויתי, כיון שכבר מתחילת היום הוא עומד בחיוב או ללמוד או לשלם
מאידך אינו דומה ממש לספק פרעתי.
תשובה:
שלום וברכה,
נראה, שהיות ומיד בתחילת נתינת המלגה מראש מתחייב לחזור על לימודו, נחשב לאיני יודע אם פרעתיך מאחר והאברך חייב לפרוע לימוד או תשלום עבור המלגה שקיבל. וכיון שאין הלה תובעו בברי חייב לצי"ש.
אך דוקא אם נותן המלגה התנה שמקפיד על ספיקות של הלומדים. אך בסתמא מסתבר שאם האברך למד בכללות בכל החודש, רק שלפעמים מסתפק, לא ברור שחייב להשיב כיון שלא נדרש מאברך להיות דייקן עד כדי כך וע"ד דן ניתנה המלגה.
בהצלחה.
