שאלה:
שלום,
אשמח אם תוכלו להבהיר לי את פסקו של הרב עובדיה בעניין בשר חלק, (חשוב להבהיר שאיני שואל כאן אם למעשה כדאי לקנות בשר לא מהודר או לא רק בשביל להבין את ההלכה)-
מצד אחד הרב עובדיה פוסק שיש חובה (לפחות לספרדים) להקפיד לקנות רק "חלק", אך מצד שני הוא כותב שאדם שהוזמן לסעודה שמקפידים על כשרות ולא ידוע אם הבשר חלק אינו צריך ל לברר מצד "ספק ספיקא"- ספק הלכה כמכשירים וספק לא הייתה סירכא.
לא הצלחתי להבין מדוע הוא אוסר לקנות בשר שאינו חלק, הרי גם בזה יש בדיוק את אותו ספק ספיקא?
תשובה:
התשובה פשוטה מאוד. כאשר את הקונה בשר לא חלק הוא בטוח עם סירכות. דרך האריזה של הבשר הוא כך: מתוך מאה בהמות בממוצע יוצא 30 טרפות שזורקים, 30 עם סירכות שמעבירים לכשרות רבנות רגילה שאינו חלק, וה30 שנשאר חלק יכתב עליהם בפירוש חלק, וכך גם יוכלו למכור יותר יקר, בהתאם לרמת הכשרות. לכן אם זה לא חלק זה בטוח לא חלק ואין ספק בדבר.
בכל מקרה אני ממליץ לא לאכול בשום אופן אצל אדם שיכול להיות שקונה בשר בכשרות רבנות פשוטה.
מי שאינו מוחזק אצלך כמקפיד על כשרות מהודרת, אלף בעיות עלולות להיות לו באוכל.
זה בסדר, אני לא הולך לאכול בשר כזה, אני שואל בשביל הבירור העקרוני.
אם כן, הספק ספיקא של הרב עובדיה הוא בגלל שאותו אדם אולי קנה "חלק", אך האם אין זה ספק חסרון ידיעה?
ובכל אופן, לפי זה, האם ניתן להסיק שלפי הרב עובדיה בכל מקרה דומה, דהיינו שיש אוכל שהוא ודאי כשר (ומסתמא הוא כשר לפחות לדעות מסויימות) וספק מהודר ניתן להקל לא לברר?
(לגבי מה שנכתב בסוף, האם זה איסור? ברור שיכולות להיות הרבה בעיות, השאלה היא עד כמה חייבים לחשוש לפי גדרי ההלכה, יש הרבה הלכות שנפסקות ע"פ כללים של רוב, חזקה, ספק דרבנן, ספק ספיקא וכו'. תמיד אפשר להחמיר השאלה היא האם ההלכה מחייבת זאת)
בתודה רבה
באופן כללי יש קושי בסגנון הפסיקה שאנחנו דנים בו, וכבר חלקעל כך בחריפות הגרב"צ אבא שאול בהקדמה לאור לציון חלק ב כידוע. כאשר דבר מסויים מוחזק אצלך לפי מנהגך לאיסור, כמו בשר שאינו חלק לספרדים, אז כבר אין כאן ספק, את זה אני לא אוכל לפי מנהגי! ממילא לבוא ולצרף ספקות ולהתיר זה לכאורה חסר טעם. למעשה כמעט כל נושא בתורה נוכל להתיר בצורה זו, כי בכל שאלה הלכתית שתתעורר תמיד היא תהיה נוגעת גם לעצם הנושא היסודי באותו ענין שבו גם תמיד יש מחלוקות… ובאופן זה שום נושא לא צריך לדון לעומקו מספיק שנצרף את סך הנדונים העשויים להיות קשורים וניצור תילי תילים של ספקות. הפוסקים לא התייחסו לשאלות הלכתיות באופן כזה, משום שנקטו שכאשר דבר מסויים התקבל אצלנו להלכה בתור דבר ברור, כי אנחנו נוהגים כמו השו"ע או בגלל כל סיבה שהיא, ממילא זה כבר נתון ולא ספק… תאר לך שבכל שאלה בדין דרבנן [ואחוז נכבד מהנדונים הם בדינים דרבנן] נקל כנגד הכרעת השו"ע בגלל שהרמ"א חולק וממילא ספק דרבנן להקל…. אין שום הבדל עקרוני בין הכלל שספק דרבנן להקל לספק ספיקא בדאורייתא.
שלום וברכה, שאלתי היא:
הרי זה פלא, וידוע שבמקום הדחק אפשר לסמוך על רבי שמעון וכן רבי אליעזר, וכן הגאון מוילנא (סימן שיח ס"ק ז) וכו וכו…
הנה בעניין הכשרות אע"פ שמרן דיבר קשה בסימן יו"ד טל סעיף י', מ"מ הרי זה פלא?! מדוע שלא נסמוך על הרמ"א במקום הדחק הגדול שיש כיום, שהרי לאחר בירור עם הרבה שוחטים במשחטות הרי שהמספרים מראים שאולי 5-גג 15 אחוז יוצא בית יוסף, לדוגמא הביא לי מספרים שמתוך 135 פרות ששחטו מהבוקר ועד הצהרים, יצא להם 8 חלק בית יוסף, 30 כשר והשאר טרף, וזה לפי מה שאמר לי הסטטיסטיקה בערך כל יום.
לכן הרי שיש וודאות שהכמות היא ממש מועטה ואם כן נשאל כיצד מאכילים את כל ישראל עם 8 פרות אפילו תכפיל ב200 משחטות לא תצליח להאכיל את כל ישראל שהרי זה פשוט שבל החנויות והמסעדות וכו וכו.. ואיך יוצא שהכל כשר בית יוסף? וכן דיבר הרב עמר שליטא שישנם בכל הכשרויות מעבירים … ממש שמעתי מפיו, וכן דברו רבים.
ומ"מ לשאלתי, הנה כל אחד מוכר לך בשר "בית יוסף" מה שנמצא מאוד מאוד חשוד, ולא רק זה כל רב פותח לך משחטה משל עצמו כידוע, עכשיו שמעתי שהבן שעוד בן של הרב עובדיה פתח כשרות, אני בטוח שזה לצורך רווחים יותר מאשר הכשרות, שהרי הכל זה יחידה אחת שמדביקים מדבקות. אבל לשאלתי…
הנה מלבד כל זה שבשר "בית יוסף" עולה פי כמה יותר ואיך אמא למשפחה מרובת ילדים חרדית יכולה להאכיל את ילדיה בבשר שהרי קילו אחד עולה….., ואין לך מקום דחק יותר מזה.
ולכן מדוע שלא נתיר לכתחילה במקום הדחק כדעת הרמ"א מפני שרוב הפרות בחזקת כשרות שאם לא כן לא היינו יכולים לאכול מוצרי חלב שהרי (בכורות ו: ז:) היוצא מהטרף טרף… ואם כן כבר ענה על זה הרב עובדיה ביבי"א שרוב פרות כן כשרות. ורק שהחמירו חכמים ומכיוון שאין לנו בירור מה הכוונה.. אסרו . אבל מהדין רוב כן כשרות. ואם כן לעניין הסירכות, ראוי היה להקל בבשר כדעת הרמ"א , מה עוד שישנם פרות שנשחטות באירופה, וכו… ולכן מדוע לא התירו, ועוד לעניין הספק ספקא, היה אפשר מבלי לבדוק הסירכות אלא להבליע הכל בשחיטה אשכנזית, ולא לחייב אותנו לספרדים שפותחים כל אחד ואחד משחטה או לוגו משל עצמו בכדי להאכיל "בית יוסף" ואז לכאורה אני חייב לקנות משלהם מפני שאני ספרדי, ולא יכול לסמוך ספק ספקא.
פלא פלא פלא
בשר מכשרות מהודרת אשכנזית הוא גם חלק בית יוסף, כגון בד"ץ העדה החרדית הרב לנדא וכדומה.
הרב לא הבין את כוונתי, מפני שיש בזה דוחק גדול, לשם כבוד הציבור ולא כבוד הכיסים , מדוע שלא היה ניתן רק כשרות ללא בדיקת סימון בדיקת הסירכות, דהיינו כדעת הרמא, ואז אם נתמעכו נהגו להקל… ואז מדין ספק ספקא גם בני ספרד יכולים לכתחילה להקל ולאכול מכשרות הראוייה לבני אשכנז. שוב מפני שיש דוחק גדול למשפחות חרדיות עם ילדים רבים שיחיו, ולא להכביד על הכיס שהרי זה עולה פי ……. יותר. ולכן.
א. לא תהיה בעיה של זיופים בכשרויות.
ב. תהיה הקלה בשל הדוחק במחירי הבשר המיחסים לעצמם "בית יוסף" .
שבמקום דוחק גדול בכגון זה שהמחירים בשמים. וקשה להעמיד דברי הבית יוסף . (אגב, התייעצתי עם אחד הרבנים , והסביר לי שהסיבה העיקרית שיש הבדל בין הספרדים לאשכנזים, שבמדינות אשכנז מצוי הקור גדול, ולכן הפרות ברובן מתקררות וחולות, ואילו במדינות החמות לבני ספרד, שלא מצוי קור, רוב הפרות אינן חולות. ולכן פה נהגו כך ופה כך, ואם היה מרן הבית יוסף במדינות אשכנז היה פוסק כבני אשכנז, שהרי אין גוזרים גזרה על הציבור שלא יכול לעמוד בו, כפי שפסק הרמ"א וכפי שנהגו בני אשכנז במדינותיהם להקל. ולכן.
אנחנו לא יודעים למחוק בית יוסף, ולהחליט מה הוא היה חושב… אבל שים לב למה שכתבתי, מערכות הכשרות הספרדיות לא יותר יקרות מהאשכנזיות אלא להיפך, וגם באשכנזיות המהודרות הבשר הוא חלק בית יוסף ובכל מקרה מעוד אלף ואחד סיבות אין לרוכש בשר מעשרות שאינה מהודרת, כך שבלאו הכי…
השאר תגובה