שאלה:
לכבוד הרבנים שליט"א
מה הדין באיני יודע אם נתחייבתי לך או לא בטענת שמא ושמא אבל המחויב הוא שמא גרוע כגון ראובן בעל מכולת מרשה לשמעון לקחת לחם וחלב לפני שהוא פותח את המכולת אבל על שמעון לזכור מה לקח והאם לקח ושמעון אינו זוכר אם חייב או לא דהיינו אינו זוכר אם בימים מסוימים לקח האם אפשר לומר שהואיל ושמעון הוא שמא גרוע כי סו"ס היה עליו לרשום ולשים לב כי הוא היחיד שיכול לדעת האם לקח או לא האם חייב לצאת ידי שמיים לשלם עד כדי שיודע שזה ודאי הוא לא חייב ( אני לא מדבר לגבי המחלוקת שהשו"ע הביא בסימן לה לגבי נתחייבי לך ואיני יודע כמה ) אני שואל מה הדין איני יודע אם נתחייבתי לך כלל. וכששמעון לקח אם לקח לקח ע"מ להיות בעל חוב.
האם אפשר מקורות אודה לכם מאד.
תשובה:
שלום וברכה,
כאשר סוכם עם בעל המכולת שיוכל לקחת ולשלם בהקפה, ואין המוכר יודע אם לקח, נחשב בעל המכולת לשמא, למרות שלא אמור לדעת, כמו שמצאנו בחנווני על פינקסו שאם טוענים נגדו שלא קיבלו מעיקר הדין חייב בעה"ב לשלם מדין בריא ושמא של בעה"ב, ושבועה כדי להפיס דעתו של בעה"ב. [ראה שו"ע סימן צא ובנו"כ]. והלקוח שמסתפק נחשב לאיני יודע אם נתחייבתי, והעובדה שלא רשם לא נעשה לאיני יודע אם פרעתיך. ולכן פטור אף לצי"ש, כמבואר בסימן עה סעיף י'.
אמנם נראה לי שאם סוכם שלוקח מידי יום [ולא חד פעמי] ובסוף החודש ישלם על כל החודש, ומסתפק על כמה ימים, יש לדון את כל החודש כיחידה אחת, ונחשב לנתחייבתי ואיני יודע כמה נתחייבתי, שחייב לשלם מה שודאי חייב ועל השאר הביא השו"ע [סימן עה סעיף יח] מחלוקת האם חייב לצי"ש. ובש"ך [שם ס"ק סז] פסק שפטור לצי"ש. אך מדברי הקצות סימן עו מוכח שסובר שמסקנת המחבר שיהיה חייב לצי"ש.
בהצלחה.
