שאלה:
אדם הפקיד 10000 $ בגמח וסוכם שיקבל את הכסף בחזרה בסוף השנה. המפקיד ניגש לבעל הגמ"ח ומסר לו את מספר חשבון הבנק כדי שלשם יועבר הכסף. אולם בעל הגמ"ח השתהה כעשרה ימים עד שביצע את ההעברה. במשך עשרת הימים ירד שער הדולר ירידה חדה, המפקיד תובע את בעל הגמ"ח על שבהשתהותו גרם למפקיד הפסד. האם הוא זכאי לפיצוי על כך.
תשובה:
שלום וברכה,
איחור בהשבת הפיקדון שגרם הפסד לבעל הפיקדון – פטור. כיון שלא נעשה נזק אלא יש כאן הפסד צדדי. יתר על כך אם נדון את בעל הגמ"ח כלווה, ולא כשומר על הפיקדון, אסור לבעל הגמ"ח לפצות על ההפסד של ירידת הערך, משום איסור ריבת. שכיון שלווה 1,000$ חייב להחזיר 1,000 ולא יותר. [יש לדון האם דינו כלווה כיון שמשתמש במעות ומחזיר מעות אחרים, או שמא כיון שאינו משתמש לצורך עצמו, אינו כלווה].
בהצלחה.
מקורות:
ראה שו"ע חו"מ סימן רצב סעיף ז ובש"ך שם שפסק שאם אינו פורע את מעות הפיקדון ומנע רווח לבעלים, פטור הלווה מדין מבטל כיסו של חברו, ודלא כרמ"א.