שאלה:
משה פני אלי לאחר שהפסיד בדין תורה וניתן נגדו פסק דין שחייבו לשלם ליצחק סכום כספי מסויים.
משה לא היה מרוצה מפסק הדין וביקש שאייצג אותו בהליך לביטול פסק הדין.
מעיון ראשוני בחומר סברתי שאין למשה סיכוי אבל משה היה נחוש להשקיע כדי לבטל את הפסק….
במשך תקופה ארוכה נברתי וחפרתי במה שהתרחש בדין התורה ו…
כן, משה צדק!
ההליך בבית הדין התנהל שלא בהתאם לחוק!
פסק הדין בוטל ומשה נשם לרווחה…..
זוהי המייל שקיבלתי לפרסום מעו"ד שקוראת לעצמה חרדית…
הגבתי לה במאמר מאתר שלכם מהרב זאב ליטקה על איסור דיון בערכאות
וזוהי תגובת עו"ד:
תודה
ההליך בדין תורה יונק מהחוק וההליכה לדין תורה היא על דעת זאת שיפנו בהליך המשך לבית המשפט.
אין כל תוקף לפסק הדין ללא אישורו בבית המשפט…
בהליכים שאני מייצגת הפניה לבית המשפט היתה באישור הדיניים!
וכן….נעשו דברים בניגוד להלכה בדין תורה כמו שמיעת עדים במחשכים וללא ידיעת הצד השני. וכו
האם יש צדק בדבריה, או דעתי היא הנכונה,
אשמח אם כבוד הרב יכתוב בתשובתו מקורות מחזל ומהפוסקים לעניין הזה.
תשובה:
שלום רב,
לא אוכל להתייחס ספציפית למקרה הנדון, שהרי אין לי כל פרטים, וגם הפרטים הידועים לכם, הרושם הוא שהם לוקים בחד צדדיות… כלומר, לא שמעתם את צד הבית דין, מה הוא אומר על הפרטים הידועים לכם. יתרה מזו, יכול להיות מצב שאכן על פי חוק הבוררות היה משהו שלוקה בחסר, אולם על פי דין תורה ההתנהלות היתה מושלמת.
אבל לעצםם מה שכתבה עורכת הדין, אני סבור שהיא לגמרי טועה. ראשית. מי אומר שמותר לפנות לערכאות כאשר "על דעת כן פנו לבוררות" כלומר, אפילו אם ההנחה שלה היתה נכונה, האם בגלל זה מותר לעבור על איסור דאורייתא של ערכאות?! ואין זה דומה כלל וכלל לאישרור פסה"ד בביהמ"ש. זה לא פניה לערכאות כאשר מבקשים מבית המשפט לאשר פס"ד דין תורה. הרי הם לא דנים כלל בתוכן התיק אלא רק מאשרים את הפסק. זה עוד פחות מהמצב שביה"ד נותן אישור לפנות לביהמ"ש כאשר יש סרבן, שאנו ההסבר הוא שמותר לפנות לערכאות כי בעצם הם כעין שלוחים של הדיינים (אחרת, יהיה אסור, כי גם כאשר יש סרבן, מדוע שיתירו איסור דאורייתא כאשר יש לאדם הפסד ממוני?!).
יתרה מזו, כאשר הצדדים מסכימים בהתקשרות ביניהם שכל דיון ביניהם יהיה בערכאות אסור לפנות לערכאות, כמבואר בשו"ע חו"מ סימן כו סעיף ג.
