שאלה:
שבוע טוב.
יש שאלה על שלוש בחורים. (זה קרה בתוך הקמפוס של הישיבה!)
בחור הלך וראה מדחס של המזגן מונח מאוחרי השיבה עם הכבלים לא מחובר וחשב לעצמו בטח זה מיותר ואין צורך בזה. ולכן הוא החליט לקחת את המדחס ההוא 50 מטר מהבניין. ( המדחס חיכה למתקין שיבוא להתקין אותו)
כעבור זמן מה הגיעו עוד שני חברה. וחשבו לעצמם שהמדחס ההוא שכרגע כבר לא צמוד לבנין ממש אין בו צורך והחליטו לפרק אותו לגמרי. מה הדין. זה שהרחיק טוען שהוא חשב שאין צורך בו. ועוד הוא לא זה ששבר.
והשניים טוענים שזה נראה הפקר וכאילו משהו זרק
תשובה:
שלום וברכה,
נקדים בכתיבת ההלכה: הנתיבות מחדש שאם אדם מניח את חפץ חברו במקום הפקר, נחשב למזיק בידיים [ולא גרמא או גרמי], ולכן אם הניח מדחס במקום הפקר, נחשב שהזיק בידיים וחייב על כך.
הבחורים שבאו ופירקו את המדחס, אם לקחו לעצמם חלקים, כיון שעדיין לא התייאשו הבעלים, נחשב המדחס של הבעלים – הישיבה, וחייבים לשלם את ההנאה שנהנו מהמדחס, ולכן אם נהנו מחלקים מסוימים שלקחו לעצמם, ניתן לתבוע אותם עבור החלקים שנהנו. ולפ"ז הנהלת הישיבה יכולה לתבוע את הבחור שהרחיק את המדחס בתשלום עבור כל המדחס. ואותו בחור יתבע את שתי הבחורים על ההנאה ממונית שהייתה להם מהמדחס. או שהנהלת הישיבה תתבע את שתי הבחורים מדין נהנה, ואת שאר הסכות תתבע מהבחור הראשון.
אלא שמבחינה עניינית לא בטוח שהשאלה שלכם צודקת, אם הבחור הראשון היה מניח את המדחס בפח האשפה, או באמצע רה"ר שברור לכולם שהמדחס הפקר, הדין כנ"ל שהראשון נחשב מזיק בידיים. אבל במקרה הנ"ל שהרחיק 50 מטר מהבניין של הישיבה בתוך הקמפוס של הישיבה, לדעתי לא נראה לעין כל שהמדחס הפקר, ושני הבחורים שהחליטו שהמדחס הפקר, הם חייבים בתשלום מלא, והבחור הראשון לא חייב כלל.
בקיצור: אם הראשון הניח במקום שכל אדם יבין שהמדחס הפקר, הראשון חייב. ואם הניח הראשון במקום שלא נראה שהמדחס הפקר השניים האחרים חייבים בכל.
בהצלחה.
מקורות:
הניח חפץ חברו ברה"ר נחשב מזיק בידיים – נתיבות סימן שא ס"ק א.
הבחורים שטעו וחשבו שהפקר דינם שווה לגוזל פרה, והיורשים טעו ואכלו כמבואר בשו"ע סימן שמא ס"ד.
