שאלה:
שלום וברכה,
כידוע הרבה פוסקים כותבים שעדיף או שמכול מקום יוצאים ידי חובה בקריאת שניים מקרא ואחד תרגום בקריאת רש"י בלבד במקום התרגום.
שאלתי היא, איך השיטות הללו מסתדרות עם הבעיה שמי שקורא רק רש"י במקום התרגום יוצא שהוא מדלג בתרגום על חלק מהתיבות והפסוקים, שהרי רש"י לא מפרש כול תיבה ותיבה ויוצא שהוא לא קרה את התרגום על כול הפרשה.
(ובאמת הביאור הלכה בסימן רפה סעיף ב ד"ה "תרגום" עומד על הבעיה הזאת…וכן ראיתי להגרי"ז…אך בשניהם לא ראיתי מענה על הבעיה).
אשמח אם הרב יציין מקורות.
תשובה:
שלום וברכה
אני הבנתי בענין זה כך, שכיון שפירוש רש"י הוא בעצם שיטתי לגמרי, כלומר רש"י פירש כל דבר הטעון פירוש, סברו אותם פסקים שדי בכך, משום שהרעיון אינו לומר סתם פירוש לכל מילה, אלא ללמוד את הפרשה באופן שהכל יהיה מובן, ומה לי אם זה מובן מעצמו או בגלל הפירוש, העיקר שכל הטעון ביאור יבואר. אמנם כאמור בפוסקים יש שחלקו ואמרו שאדרבה, המעלה של האונקלוס על פני רש"י מלבד היותו ניתן בסיני, שהוא מפרש הכל, ולכן ירא שמים יעשה שניהם.
אין לי מקור להבנה זו שלדעתי היא מתבקשת.
אם קוראים עם פירוש רשי ולא תרגום , לכאורה את הפסוקים שאין עליהם פירוש רש"י יש לקרוא פעם שלישית כמו שהם , כפי שפסוק ללא תרגום יש לקרוא 3פעמה
לכאורה גם ההלכה הזו היא רק בגלל שחוששים לכתחילה שגם מה שלא צריך תרגום יש בו ענין של שנים מקרא ואחד תרגום, אינני יודע.
תודה
השאר תגובה