שאלה:
שלום לרבנים בסימןרנג סע א שמצטמק ויפה לו אסור להשהות וסימן רנד סע ד מבואר שפירות חיים מותר סביב הקדרה למרות שלא גרוף וקטום הגרא על המקום מישב את ענין אבל לא הבנתי איך מישב הדברים? 2 המאמר מרדכי בסי רנד סקז מישב את הנל ע"י שסובר שהנחת הקדרה היתנ בהיתר על האש אבל לכאורה לפי תירוצו עולה שכול דבר מותר לשים על האש שהרי הונחה הקדרה בהיתר ואם כך אז מה החידוש שכתב מרן פירות חיים?3 יש כלי שניקרא "קנקן עם מסננת של תה" בעצם קומקום רגיל שמכניסים בתוך מסננת שמורכבת לתוך הקנקן האם יש בזה בורר? 4 יש דבר שניקרא מטה כמו סוג של תה שמקובל בברזיל וארגנטינה האם בזה יש בורר? תודה רבה! וסליחה על הטירחה!
תשובה:
שלום וברכה
הגר"א אינו מיישב את הקושיא בשו"ע אלא להיפך מסביר את הדין לפי רש"י, שמאכל שנתבשל כבן דרוסאי כבר מותר להשהותו על כירה שאינה גרופה וקטומה, המאמר מרדכי מעיר זאת, ומיישב, שכיון שהקדירה היא כזו שמצטמק ורע לו, אין חשש שיחתה בגחלים בגלל הפירות כי בכך הוא יגרום נזק לקדרתו ויקדיח תבשילו.
החזון איש בסי' נג כידוע התיר להשתמש בקומקום כזה, הואסבר שכיון שמהות הכלי אינה המסננת אלא זה רק טפל לקומקום זה נחשב ברירה ביד לצורך שימוש מידי ומותר, אולם כידוע השביתת השבת בא"ר ס"ק מט והלאה חלק עליו בזה והחמיר בזה ככל כלי של ברירה, וע"ע כף החיים סי' שיט ס"ק קיג.
אינני מכיר מה הרעיון בתה הברזילאי ומה הוא שונה מתה אחר.
שבת שלום
תודה רבה על הסבלנות והטירחה
אבל לגבי השאלה השניה וביאור מאמר מרדכי למה מרן נקט אז פירות חיים כל תבשיל יהיה מותר במצב שדיבר?
אורחא דמלתא נקט.
השאר תגובה