סדר קדימת הסועדים בנטילת ידים לסעודה

שאלה:

שלום
רציתי לשאול הלכה למעשה כיצד יש לנהוג בנטילת ידיים למים ראשונים, מי נוטל ראשון, והאם זה משנה האם זו סעודה שאחד מברך על המוציא בשביל כולם (כמו בשבת) או שכל אחד מברך לבד (כמו למשל בחתונה). ומה הדין גם בסדר קדימה במים אחרונים.
תודה רבה!

תשובה:

שלום וברכה

בענין זה כאשר הוא בוצע לעצמו נוטל ראשון, ואם בוצע גם לאחרים נוטל באמצע.

אעתיק לך בענין זה מספר לקט הקמח החדש סי' קס"ה העומד לראות שוב אור מחדש במהדורה מפוארת בחודשים הקרובים:

ב) כיון שבשהות כדי הילוך כ"ב אמה הוי הפסק אפילו בשתיקה (ראה הגהת הרמ"א סי' קסו סעי' א), על בעל הסעודה להביא את מי הנטילה לגדול שבין הסועדים באחרונה, ואם הביא לו בראשונה, יכול הוא לומר אטול באחרונה, דאין זה כבוד לו ליטול בתחילה ולגרום לעצמו את ההפסק הנ"ל (פרי מגדים, במשבצות זהב סק"ג). מכאן משמע שהיו נוהגים להביא מים אל השלחן בשביל הגדול ליטול את ידיו, כמו שנוהגים  אצל הצדיקים.

ועי׳ במשנה ברורה (סק"ה), דבזמנינו שכל אחד מברך המוציא בעצמו, הדרינן למנהג הש״ס שהגדול נוטל תחילה ומברך מיד. ובשבת שהבעל הבית מוציא את אשתו ואת הנערות בלחם משנה, ואם הם רבים ימשך הדבר כדי שיעור הילוך עשרים ושתים אמות, יטול ידיו באמצע, לא בתחילה ולא בסוף ממש. דאם יטול באחרונה נמצא ששוהה כדי הילוך עשרים ושתים אמות, ושיעור זה קטן מאוד, דהא אלפים אמה הוא שיעור מיל, נמצא שהוא פחות מחלק החמישית שבמינוט.

ואף שקשה להזהר בזה כשיש הרבה בני אדם והאחד מוציא את הרבים בלחם משנה, דדבר רחוק הוא שלא ישהה אף אחד מהם שיעור זה, צריך לומר כמו שיתבאר להלן בסי׳ קס״ו (אות ד) דדין זה [שלא להפסיק כדי הילוך עשרים ושתים אמות] אינו אלא לכתחילה, ובכהאי גוונא הוא בכלל דיעבד, עיין שם מה שכתבתי. ולפי מה שכתב השו"ע (סי׳ קסז ס"ז) דגם קודם נטילת ידים יוצא ידי חובת ברכת המוציא בשמיעה מהמברך, אם כן נכון שלא ימתין הבעל הבית כל כך, רק מיד כשנוטל את ידיו יברך המוציא, ויזהיר את בני ביתו לצאת בזה ידי חובה, ולא יברכו על נטילת ידים בעת שאומר המוציא דזה הוי הפסק בברכה, ועיין שם מה שכתבתי בדברינו בסי׳ קס"ז (אות מד).

בענין מים אחרונים ראה בהרחבה בסי' קפא סעי' ז בשו"ע ומשנה ברורה סדר שלם לפי מנין הסועדים. מכיר אני אותך שאין לך בעיה לקרוא סעיף בשו"ע…