שאלה:
אני מורה בת"ת בדו"ד עם הת"ת חתמתי בוררות בפני בי"ד רבני מתוך הנחה שבית הדין יידון לפי מנהגי המדינה
בפס"ד חלקי שהוציא הב"ד מתברר שאינו מתייחס לזכיות העובד לפי מנהגי המדינה
הברירה היחידה שנשארה בידי היא לפנות לערכאה משפטית לביטול הפסק בטענה, שתוכנו של הפסק מנוגד לתקנות הציבור, וכן בפסק יש התעלמות מוחלטת ממנהגי המדינה
[לפי סעיף 24 ס"ק 9 לחוק הבוררות]
הייתי מבקש את דעתכם בנושא
תשובה:
שלום וברכה,
אין היתר ללכת לערכאות אלא במקרה שהצד השני סרבן – ובהיתר מבית דין. העובדה כי אינך מרוצה מהפסק דין לא מהווה היתר ללכת לערכאות.
בידך לשאול ולברר בבי"ד מדוע אינם מתייחסים לחוק כמנהג. יתכן והם כן התייחסו, ויתכן שמדובר בחוקים שאינם מפורסמים ולא נחשבים למנהג הפועלים.
בהצלחה.
מדובר בחוקים מפורסמים שבבתי דין אחרים פוסקים על פיהם ורק ביה"ד שנזדמנתי לשם מתוך פס"ד חלקי שהוציאו , הוברר מעל כל ספק שמנהג המדינה בזכויות העובד לא עמד בפניהם
כמובן שכתבתי להם שאני רוצה לקבוע זימון להבהרה מדוע הם מתעלמים בשונה מבתי דין אחרים
שאלתי היא במקרה והם יתעקשו שלא לפסוק לפי זכיות העובד כפי מנהגי המדינה ככל שאר בתי דינים ומה עוד שזכויות העובד הן מהמפורסמות ובחוק הבוררות סעיף 24 ס"ק 9 נכתב מפורשות שהפסק נוגד את מנהג המדינה
המדובר בערכאה משפטית "בית דין לעבודה" שיש מתירים לפנות אליהם מדין נבררים כי במושב ביה"ד יושב שופט ועמו נציג העובדים וכן נציג המעסיקים
רוב ככל הפוסקים רואים את בית הדין לעבודה כדין בית משפט כיון שיושב שם אדם שיש לו סמכות משפטית. ואסור לפנות לשם.
כתב בשו"ת הרמב"ם שאם אין לתובע עדים כשרים לתבוע בבי"ד אין היתר לתובעו בערכאות, וז"ל: וז”ל: כל זה עברה (על התקנה) ואין ראוי למסור לדיני גויים, אלא מי שנמנע מדיני ישראל. עכ"ל. וכאשר הצד השני הסכים להגיע לבי"ד ולך יש טענה על הפסיקה שלהם, אין היתר לפנות לערכאות. בהצלחה.
השאר תגובה