דין תורה עם אלמנה

שאלה:

אלמנה ערירית ומבוגרת (76) חתמה במשרד עורכי דין על תצהיר העברה ללא תמורה של מקרקעין + יפוי כוח בלתי חוזר בו היא מקנה במתנה גמורה את בית מגוריה למי שהטיב עימה שנים רבות ועימו היא בקשר 20 שנה (שכן).
העסקה נעשתה לבקשת האלמנה שביקשה לגמול טוב למי שטיפל זה שנים רבות.
בנוסף לאמור לעיל חתמה האלמנה על צוואה המקנה משנה תוקף לביצוע העסקה בחייה כאמור לעיל.
האלמנה ביקשה לתת את המקרקעין לפלוני ולא לקרובי משפחת שלטענת נטשו אותה.
העסקה צולמה בווידאו וניכרת גמירות דעת האלמנה.

אחרי חודשיים הגישה תביעה בטענה שרימו אותה וכי לא ידעה על מה חתמה וזאת בניגוד לנחזה בקלטת הווידאו ולעדות העו"ד והמתמחה שנכחו בעסקה ואף צילמו את העסקה.
במילים אחרות האלמנה משקרת ויש ראיות לכך.

האם יש לסגת מהעסקת המתנה ?
האם יש שלא להגיב להכפשות?
מפחד הציווי גר יתום ואלמנה לא תענון
או
האם רשאים אנו לנהל את המשפט ולהוכיח שהאלמנה משקרת וכי היא נתנה את המקרקעין מרצונה הטוב והחופשי.

כמו כן האם רשאים אנו לחקור את האלמנה בדיון ולעמת אותה עם קלטת הוידאו + עדויות עורך הדין והמתמחה שיוכיחו מעבר לכל ספק כי היא משקרת.
וזאת בכדי לנקות את שמינו הטוב

יצוין בזאת כי הבנו כי גורם שלישי התערב והסית את האלמנה נגד מקבל המתנה (אך אין לנו הוכחה לכך)

לתשובתכם אודה
בתודה
איתי

תשובה:

שלום רב,

אין בעיה לנהל דיון ענייני מול האלמנה. כלומר, באופן כללי, ודאי שאלמנה שבא לדון הדיונים איתה הם כאחד האדם, ואין איזה חובה על המתדיין או חלילה על הדיינים להתחשב בה יותר משום שהיא אלמנה. אבל השאלה שלך נכונה ביחס לאופי הדיון מולה, צריכים לשמור על כבודה, בפרט שאתה סבור או משער שזה לא מגיע ממש ממנה… אין צורך לעמוד ולהשמיץ חלילה, אפשר לנהל משפט הוגן וישר גם בלי לקרוא לה "שקרנית" וכד'. ברמב"ם בהלכות דעות פ"ו הלכה י' כתב שיש להקפיד לשמור על כבודה של האלמנה "ויחוס על ממונם יותר מעל ממון עצמו"… לכן, אתה צריך לבדוק היטב אם מצד דיני התורה מגיע למקבל המתנה את המתנה, יתכן שהקנין לא חל מצד ההלכה, ישנם הרבה פרטי הלכה בדיני קניינים.