שאלה:
שלום לרב,
אני בעז"ה מתפלל וותיקין תמיד. גם בשבת. וגם אם במקום שלא מכיר מוציא מפות וכו' ואם אין מתפלל יחיד.
ולכן, לפעמים, (פעם בחודש-חודשיים) אני לא מתעורר בזמן לתפילה, ואני מתעורר כמה דקות חפני הנץ, אני "טס" מהמיטה נוטל ידיים וכו' ישר קריאת שמע (בלי הברכות, עי אין זמן) וישר שמונה עשרה
לפני פסוקי דזמרה.
(אני יודע שלרוב לא נוהגים להתפלל שמונה עשרה כמו בערבית. שאם אחר העיקר זו תפילה בציבור. ויתפלל איתם שמונה עשרה. ומאידך גיסא, אני גם יודע שיש פוסקים שאומרים שגם כך בשחרית לכתחילה, אז אליבא דשיטתם…)
אז שאלתי, האם אפשר לחזור אח"כ לברך ברכות השחר וברוך שאמר, כרגיל. או לא.
תודה!
תשובה:
שלום וברכה
הנהגה מאוד יפה להקפיד על תפילת ותיקין, רק מה שאתה מתאר שקורה כשאתה קם מאוחר כמובן שגוי מאוד! אין שום פוסק שמתיר שלא לסמוך גאולה לתפילה בשחרית כדי להרויח ותיקין! בשום אופן לא! כמו כן אין היתר לדלג ברוך שאמר אשרי וישתבח כדי להספיק ותיקין, המקסימום שאפשר זה לדלג בפסוקי דזמרה ולומר רק ברוך שאמר אשרי, ואז מנשמת יש לומר כסדר בלי שום דילוג. וכמובן לברך לפני התפילה ברכות השחר. גם בזה אני מפקפק אם ראוי לנהוג כך, אולם מי שמקפיד תמיד על ותיקין יתכן שרשאי, אבל לדלג ברוך שאמר או ברכות השחר או ברכות קריאת שמע, ודאי אסור ואין בזה שום חולק ואין שום שיטה לסמוך עליה.
שיתקבלו התפילות!
