לתרומות לחץ כאן

ביטחון והשתדלות

שאלה:

שלום ותודה רבה על האתר הנפלא
יש לי ויכוח בענין השתדלות עם חבר וכך הוא הספק:אדם שחי טוב אך רוצה להיות עשיר האם עבור כך הוא צריך להשתדל יותר? או שמא החריצות שקר והגזירה אמת ואם נגזר עליו שהתעשר הקב"ה כבר ישלח לו את העושר שהרי אם לא נגזר עליו קודם לידתו להיות עשיר גם אם הוא ישתדל יותר לא יעזור לו כלום?אני טענתי עפ"י החובת הלבבות בשער הביטחון שאין שום ענין בהשתדלות יתירה גם אם עפ"י טבע נראה שמעבודה מסוימת א"א להתעשר
אשמח לקבל את חוות דעתכם בענין אם אפשר בבקשה להדגיש מיהו הרב שעונה על כך
תודה ותזכו למצוות

תשובה:

שלום וברכה

לדעתי יש כאן שתי נקודות שצריך לחשוב: האחת עצם הרצון להיות עשיר והרצון להשקיע בכך זו שגיאה, לא משקיעים בפרוזדור אלא בטרקלין, צריך להתפלל שהפרנסה תהיה מזומנת וניתן יהיה לעבוד את ה' בשלוה ובטוב לבב, ולא צריך יותר. ובנוגע לעצם שאלתך פשיטא שהאמת כדבריך, בורא העולם יש לו הרבה דרכים לזמן לאדם הצעות כאלו ואחרות שעשויות להביא לו את העושר אם כך נגזר עליו, ואין להשתדל מעבר למה שנצרך לקיום בני המשפחה. יסוד ענין ההשתדלות הוא שבורא העולם אינו רוצה בניסים גלויים, ולכן אדם צריך לתת פתח כביכול טבעי לפרנסה ולא מעבר לכך, כי בסופו של דבר לא כוחו יעשה לו את החיל.

שיהיה תמיד רק שפע ונחת רוח!

הצטרף לדיון

5 תגובות

  1. יעויין בגמרא נדה ע: שאלו את ר יהושע מה יעשה אדם ויעשיר ירבה בסחורה וישא ויתן באמונה וגם יתפלל למי שהעושר שלו…הגר"א שם אינו גורס ירבה בסחורה אך הגרסא המקובלת ברורה שכדי להגדיל עושר יש להגביר את ההשתדלות וכשאר הדברים המובאים שם ירבה בחוכמה וכ"ו…ולמעשה כמו שהדרך ליהיות חכם להרבות בישיבה כ"כ עושר בדרך הטבע נקנה בריבוי השתדלות (כמובן שיש יוצאים מן הכלל) כמובן שאין זה מתייחס לדרך הראויה שיבור לו האדם..וכמובן שאין זה סותר לצורך להכיר ולהאמין שהכל מאיתו יתברך וברצון ה' בלבד פרנסת ועושר האדם..
    באם ההסבר בגמרא שונה בתכלית אשמח לשמוע…

  2. מסתבר שזה עדיין בכפוף להנ"ל. אנחנו רגילים שכדי לחיות צריך לעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה, ברור שבמגמרא שציינת עדיין מדובר ביהודי שמקיים את דברי המשנה עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי… גם באופן הזה עדיין שייך לומר "ירבה"… ודו"ק.

  3. אמת. אלא שהשואל בשאלתו שאל האם יש צורך בתוספת השתדלות כדי להרבות ממון או שאין כלל עניין בתוספת כיוון שהחריצות שקר ולא יעשיר מחמת התוספת…לענ"ד מהגמ' הנ"ל מוכח שיש צורך גם בתוספת השתדלות…למי שרוצה להעשיר…(ללא התייחסות כמובן לחובת האדם בעולמו…)

  4. מהרי"ל דיסקין (חידושי רבי יהושע ליב פרשת כי תבוא מערכה סה) כותב מפורש שע"י ריבוי השתדלות אפשר להרוויח יותר:

    "ועל פי זה יובן מדוע שלמה המלך במשלי משבח את הזריז במלאכתו [אולי כוונת רבינו לפסוק משלי לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין שוטר ומושל תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה] ואף שלכאורה אין בריבוי עמלו תוספת מזונות שהכל הוא כפי מה שפסק לו הקב"ה אלא שהוא על דרך שאמרו בגמרא ר"ה יז ב שפעמים הקב"ה פוסק בר"ה שירדו גשמים מועטין אלא שאם עשו תשובה הקב"ה מורידן במקום שצריך להן ובעונה הראויה להן ויש בהן סימן ברכה וכמו כן בפרנסת האדם אף שעיקר מזונותיו קצובין מ"מ לפעמים הקב"ה משייר את הבחירה ביד האדם אם להרבות במשא ומתן או למעט בו וכפי ריבוי משאו ומתנו כן תתווסף הברכה והוא על דרך משל במי שהבטיח לחבירו להמתיק תבשילו בתבלין והלך הלה והרבה מים בקדירתו שכנגד מה שריבה צריך גם חבירו להוסיף לו תבלין כך גם בפרנסת האדם הקב"ה קובע לו ברכה בעסקיו וכפי מה שירבה לעסוק במשא ומתן כך מתרבה ברכתו ועל דרך משל אם יאחוז אדם לסחור בסך רב של עשרת אלפים ויהיה הריוח שלו מאה דינרים שהוא סך מועט כנגד הסך שעוסק בו הרי ריוח זה אינו נחשב סימן ברכה כלל וכיון שנפסק עליו שהקב"ה יברך עסקיו הוא מרויח יותר ויותר ועל זה הדרך כל שמרבה בעסקיו הסימן ברכה מברכו להרויח יותר ויותר

    ובזה יש לבאר מה שהשיב רבי יהושע בן חנניא כששאלוהו מה יעשה אדם ויעשיר ואמר להם שירבה סחורה וישא ויתן באמונה ד'באמונה' היינו שמאמין שהקב"ה אינו חוזר בו ממה שגזר לטובה ולכן ירבה בסחורה היינו שככל שירבה לישא וליתן כן תרבה הברכה וכמו שנתבאר ואין זה סותר למה שאמרו ביצה טז א שמזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה עד ר"ה ששם מדובר על ההוצאות שמוציא האדם ליתן לתוך פיו כמה יצטרך להוציא על זה וזהו שאמרו מזונותיו של אדם' אך אין הכוונה למה שהאדם ירויה בעסקיו במשך השנה ושדבר זה יכול להשתנות שגם אם נגזר עליו ע"י תפילתו על פרנסתו שירויח באופן מסויים הקב"ה שהוא רב חסד מטה כלפי חסד שעל ידי זריזות האדם בעסקיו תרבה ברכתו להעלותו למעלות העושר ובזה מיושב מדוע לא אמר להם מתחילה שעליו לבקש רחמים ממי שהעושר שלו משום דכוונת דבריו לומר דגם אחר התפילה ומה שנגזר על ידה ברכה על האדם עליו להאמין בברכה זו וכן להרבות במשא ומתן ורק כשאמרו לו שהרבה עשו כן ולא עלתה בידם אמר להם דבודאי צריך להקדים תפילה כדי שיפסוק הקב"ה ברכה בעסקיו"

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל