לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

האם לשון הצואה קובע או רוח הדברים

שאלה:

אמי נפטרה לפני שנה ובצואתה חילקה את נכסיה בשוה לארבעת ילדיה והיא כתבה סעיף בצואה שאם בנה א' לא יהיה בן החיים בשעת פטירתה מן העולם שאר הילדים ירשו אותה [הנ"ל היה גרוש מאשתו וללא קשר עם ילדיו הרבה שנים ואמא לא רצתה שהכסף יעבור אליהם]
מה שקרה בפועל שבשעה שאמא נפטרה א' היה כבר חולה והוא נפטר לפני חודש כך שהוא היה בחיים בשעת פטירת אבל העקרון שהיא לא רצתה להוריש להם עדין קיים
מה הדין והאם יש טעם להתקוטט על זה או שבין כה זה לא יעבור בבית משפט

תשובה:

שלום וברכה,

מעיקר הדין ירושה הוא חוקי התורה, ואין אדם יכול להתנות נגד הירושה, ותנאי נגד התורה – התנאי בטל, כדין מתנה על מה שכתוב בתורה. כ"ש שרק כוונה לא תועיל לבטל ירושה של התורה. הצוואה להעביר מבן לבן מועילה במקרים מסוימים, או במתנה מחיים.

במקרה שלכם שהבן היה חי בשעת מיתה האם, זכה הבן בירושה, ולא ניתן להוציא ממנו את הירושה שזכה בה, למרות שרצון האמא שהעיזבון לא ימשיך ליורשי הבן. [גם בזה יש לשונות מסוימים שהיו יכולים להועיל אילו היה נכתב. אך כיון שלא נכתב, זכה הבן הגרוש. ואחר פטירתו עובר הירושה לבניו אחריו].

בהצלחה.

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל