נדר לשמור חלק מהשבת ולא את כולם – סותר תורה ?

רבני בית ההוראה
כ"ט כסלו ה'תשע"ט

שאלה:

שלום הרב, אתגר שלא הצלחתי לפתרו, גם אחרי הרבה חשיבה בנושא – בעניין נדרים.
מה קורה שמישהו נודר לשמור שבת, שעה אחרי ההתחלה הרשמית שלה לפי ההלכה, ועד שעה לפני הסיום הרשמי שלה לפי ההלכה ?
או לשם הפשטות – מה קורה אם מישהו נודר לשמור 90 אחוז מהשבת.

מצד אחד: הנדר לא סותר במפורש את התורה, הוא פשוט אומר שיש נדר לשמור חלק מהשבת.
מצד שני: ה”ריק” המפורש הזה בדברי הנדר אשר מרוקן 2 שעות של השבת מתוכנן, מראה בפירוש שמצד הנדר, ומצד הנדר בלבד, מותר לחלוטין לא-לשמור שבת בשעות הללו, והרי זה סותר ברמה מסוימת את התורה.

כלומר, גם אם הנודר לא מציין במפורש שהוא נודר לא-לשמור שבת (שזה בוודאי אין וויכוח שהנדר בטל), אלא פשוט מציין שהוא מתכוון לקיים חלק ממנו (ולא מציין מה בדעתו לעשות עם השאר), אזי זה עדיין סותר את התורה, שהרי העובדה שלא ציין מה יעשה בשאר הזמן, מעידה שהוא לא רואה את הזמן הזה כשבת, לכאורה.

אפשר להביא את הדוגמא הזאת למצבים רבים – למשל, מישהו נודר לשמור כשרות ב-90 אחוז מהזמן (ולא מציין מה בדעתו לעשות ב-10 האחוז הנותרים), או אם מישהו נודר להביא 90 אחוז מהמעשר לכהן. וכו’ וכו’.

מה דעת הרב בנושא ?

תשובה:

שלום וברכה

הנושא כאן אינו מה שהוא כביכול שולל, הנדר בלאו הכי לא חל כיון שהוא “מושבע ועומד מהר סיני” ומחוייב בלאו הכי לשמור שבת [אף שנקטת לשון נדר לא נראה שמדובר בפעולה של נדר אלא של שבועה, נדר נעשה באופן שאדם אוסר על עצמו חפץ מסויים, שבועה היא כשאוסר על עצמו או מחייב את עצמו בפעולה מסויימת, ונראה שכוונתך לסוג כזה]. ראה בענין זה נדרים ח ע”א.

8 תגובות

  • ישראל ברקו:

    קושיה, יש כאן שני שאלות ששאלו אנשים:

    http://din.org.il/2018/11/08/%D7%A0%D7%93%D7%A8-%D7%9C%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%A2-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%94/

    http://din.org.il/2018/08/27/%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%A2-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A8/

    בשני המקרים הנדרים היו על איסורי תורה – ובכל זאת אמרת להם/להן שהנדרים חלים, ולכאורה זה סותר את מה שאמרת בתשובה כאן…

    תודה.

  • רבני בית ההוראה:

    שם מדובר בנדר שאדם עושה על פעולה שהיא לא בהכרח אסורה כולה, אלא שתכליתה למנוע את האדם מאיסור, וזה חל וקשה מאוד להתרה.

  • ישראל ברקו:

    תודה על הביאור בנושא.
    אם ככה, אשאל על מצב בו אדם נודר על תקנת חכמים (אין לי דוגמא בראש כרגע) למשל מישהו נודר לקיים 90 אחוז מתקנת חכמים (ולא שולל את 10 האחוז האחרים אבל גם לא מאשר אותם)
    או מישהו נודר לקיים את תקנת חכמים 90 אחוז מהזמן (ולא שולל את 10 האחוז האחרים אבל גם לא מאשר אותם).
    מה קורה אז ? האם העובדה שהנדר התייחס לחלק מהתקנה, מרמזת שהנדר מבטל ברמה מסוימת תקנה חכמים כי הוא מתעלם מחלקה, ולכן הנדר בטל ?
    או שטוענים שהנדר לא סתר דבר – הרי לא נאמר בו במפורש משהו נגד התקנה, ולכן הנדר חל.

    תודה

  • רבני בית ההוראה:

    נדר לבטל דבר מהתורה או חלק מדבר מהתורה או מדברי חכמים לא חל.

  • ישראל ברקו:

    אני מסכים, ואני גם לא מבין איך זה עונה על שאלתי…
    אני יאמר זאת אחרת: האם לנדור לקיים 90 אחוז מדברי חכמים, בלי לדבר – לטוב או לרע, על 10 האחוז הנותרים, יחול או לא יחול ?

  • רבני בית ההוראה:

    יהיה ככל נדר לזרז עצמו במצוה ראה נדרים ח א.

  • ישראל ברקו:

    בסדר גמור, שאלה אחרונה – גם בתקנת איסור שקבעו חכמים מה שהרב תקף, נכון ?
    כלומר, אם יש תקנת חכמים לאסור דבר מה, ובא אדם ונדר לקיים 90 אחוז מתקנה חכמים זו, או לקיים חלק מהזמן את תקנת חכמים זו, ולא דיבר לחיוב או לשלילה על ה-10 האחוז הנותרים.
    אז מה המצב יהיה כאן ? האם התשובה לזה תהיה כפי שענה הרב: “יהיה ככל נדר לזרז עצמו במצוה ראה נדרים”

  • רבני בית ההוראה:

    אותו דבר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *