ברכה על קוואקר שרוי במים / קדימת העץ לאדמה – מתי?

שאלה:

שלום רב,
שיבולת שועל (קוואקר) שלם או כתוש [הכנה מהירה] ששמים אותו בתערובת עם פירות וחלב וכד' בלא שום בישול, האם דינו ככוסס חיטים שדין הקוואקר בהאדמה וממילא אזלינן בתר רוב הפירות או דלמא כיון דנשרה בחלב עולה למזונות והוא העיקר אף שהוא המיעוט.
[אין התייחסות לקוואקר חי בוזאת הברכה].

שאלה נוספת ברשות הרב, המ"ב בסו"ס רי"א מונה דיני הקדימה בברכות לפי חשיבותן מזונות מין שבעה העץ האדמה ושהכל וכותב שבכל אלו אין משגיחין על החביב וכו', ומאידך 3 מילים אח"כ כותב דהעץ והאדמה אזלינן בתר החביב, [וכך יוצא גם מראש הסימן], וסותר עצמו, אם יש יישוב ומה ההלכה למעשה.
יישר כח

תשובה:

שלום וברכה

כאשר אתה שורה קוואקר במים פושרים או קרים, אפילו נדבקו מעט ברכתן אדמה, עד שיעשו ממש כדייסה. קשה לתת הגדרה מדוייקת, אבל מדובר באופן שהמשקה נעשה סמיך או שהם דבוקים בצורה משמעותית. כ”כ הגרש”ז אויערבך והובא בס’ וזאת הברכה בירורים סי’ כז.

בנוגע לשאלתך השניה פושט לא פיסקת נכון… אין כוונת המשנה ברורה לומר שהעץ קודם לאדמה, אלא ששניהם קודמים לשהכל, עיי"ש היטב. ולמעשה אכן כפי שביאר שם בס"ק יח, קדימת העץ לאדמה היא רק כשנניהם חביבים בשווה, אבל אם אחד חביב יותר הרי הוא קודם.