האופן לקבל היתר ללכת לערכאות ובדין תביעת גוי בערכאות

רבני בית ההוראה
כ"ו כסלו ה'תשע"ט

 

 

שאלה

ראובן השאיל לשמעון את רכבו ביום ו’ לצורך נסיעה לשבת (משבי דרום לכיוון בית קמה).

מול הישוב פעמי תש”ז, מכונית שבאה מכיוון בית קמה (נהוגה בידי ערבייה ובבעלות חברת “שלמה סיקסט”- כנראה ליסינג) פנתה שמאלה לתוך המושב בלא לתת זכות קדימה לשמעון. ברגע האחרון הוא סובב שמאלה והתחכך צד בצד ברכבה. ברוך ה’ כולם בריאים.

האוטו של ראובן קיבל טוטל-לוסט והורד מן הכביש. לפי דו”ח שמאי ערכו היה 18000 ₪.

ראובן תבע את חברת שלמה והם דחו את התביעה בטענה ששמעון הוא זה שלא נהג כראוי.

יש לנו קטע מוקלט ממנו מתברר מפי אחיה של הנתבעת שהם יקחו אחריות. הקלטנו אותו לאחר שהגיע תביעה נגדית מ”שלמה”. גם לאחר שמיעת ההקלטה הם דחו את תביעתנו ועלי לתבוע בבית משפט. עורך הדין אמר לי שאין סיכוי שהם יבואו לבוררות בבית הדין הרבני.

שאלותיי:

א.         האם מותר לתבוע אותם בבית משפט? נא פרטו את הדרך שבה יש לנהוג (האם מספיק לשאול אותם אם רוצים, האם צריך לגשת לבית דין ולתבוע ואם לא יבואו להמתין לאישור מבית הדין).

בנוסף. אם אני הולך לבוררות בבית דין האם זה אומר שמראש אני מוותר על חלק מן הסכום? האם השואל יצטרך להשלים?

ב.         האם יש לי זכות לתבוע? הרי המוציא מחברו עליו הראיה?

ג.          אם ראובן לא יכול לתבוע האם על שמעון לשלם לו מדין שואל?

ד.          אשמח אם תפרטו את הדין לפי המקרים השונים (אם הרכב היה רק שכור אצל הערביה, אם היה ליסינג אצל הערביה, אם היה רק מבוטח אצל שלמה).

תודה רבה

תשובה

התובע ישראל לדין חייב לתובעו לב”ד שדן על דין התורה כמו שנפסק בשו”ע חו”מ סימן כו’ סעיף א’ וז”ל אסור לדון בפני דייני עובדי כוכבים ובערכאות שלהם (פי’ מושב קבוע לשריהם לדון בו), אפילו בדין שדנים בדיני ישראל, ואפילו נתרצו ב’ בעלי דינים לדון בפניהם, אסור. וכל הבא לידון בפניהם, הרי זה רשע, וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת מרע”ה.

החזון איש סנהדרין סימן טו’ סוף אות ד’ כתב ” ואין נפקותא בין בא לפני אינם ישראלים ובין ישראל ששופט על פי חוקים בדויים. ועוד הדבר יותר מגונה, שהמירו את משפטי התורה על משפטי ההבל. ואם יסכימו בני העיר על זה אין בהסכמתם ממש. ואם יכפו על זה משפטם גזלונותא ועושק, ומימים יד בתורת משה”

ואם כן ברור שאסור לדון לפני בית משפט ללא דין תורה, אף אם ברור לתובע שהנתבע לא יבוא לדון לפני ב”ד רבני. על כן התובע צריך לתבוע בבית דין בין אם תובע את שלמה סיקס ובין אם תובע את הערביה. [1] ובית דין ישלחו לנתבע הזמנה לבוא לב”ד ואם לא יגיע הנתבע לב”ד יתנו ב”ד היתר ללכת לבית משפט, וכל זה בתנאי שהתובע ברור לו שמגיע לו את הכסף מיד הנתבע ואינו מוציא מידו כסף שלא כדין תורה.

ואף שאין לאדם ראיות תובע בבית שמא מתוך הטענות יראו ב”ד עם מי הצדק.

ובאם אין הנהג הפוגע משלם לבעל הרכב את הנזק חייב השואל לשלם למשאיל את כל הנזק שהשואל חייב בכל אונס שיגרם לחפץ ששאל. כמו שהתבאר בסימן שמ’ סעיף א’ השואל מחבירו בהמה או מטלטלים ונאנסו בידו, כגון שמת או נשבר או נשבה, חייב.

 

  • אם החברה כותבת להם שלא תתיצב בבית דין הרי שניתן לתבוע בבית משפט רק שיכתוב בתביעה ככל שירצו ידון בבית דין
  • אולם כדאי לפנו בכ”ז לבית דין והם ישלחו הזמנה אחת וככל שלא יגיע יתנו התר לפנות לערכאות ואז יקבל גם הוצאות שהיה לו בגלל שלא בא לבית דין משפט
  • השואל לכאו’ פטור משלשלם בגלל הטעם של מתה מחמת מלאכה שלחלק מהראשונם היינו שכל דבר שעלול לקרות בשימוש הרי הוא מוותר עליו עי’ מאמר בענין מתה מחמת מלאכה בעלון המשפט.[2]

 

 

[1] שו”ת תשב”ץ חלק ד’ טור ג’ סימן ו’ אף שתובע גוי צריך לתובעו בב”ד ישראל.

[2] עיין עלון למשפט חשוון תשסט’ גליון 17

הרבנים המשבים:הרב אברהם בוטרמן  הרב גבריאל לומברד והרב אשר דיזמטרובסקי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *