התחייבות בלי נדר

רבני בית ההוראה
כ"ב כסלו ה'תשע"ט

שאלה:

שלום וברכה,
1)האם להתחייב לאדם שאני יעשה\לא יעשה משהוא, זה מחייב אותי מבחינה הלכתית לעשות את זה? האם אני צריך לומר ”בלי נדר” בשביל לא להתחייב הלכתית?
2)מה הדין במקרה שאני רוצה לשקר לו ולהגיד שאני מתחייב אף שאין בדעתי לכתחילה להתחייב? (ואני מדבר שזה לשם שמיים, היינו שההתחייבות ללא ספק תגרום לשלום בין אנשים מסוימים בזכות השקר וקיימא לן שמשנים מפני השלום)
3)והאם יש הבדל אם ההתחייבות נעשית על ידי מסמך או התחייבות בעל פה? האם גם פה (במסמך) יהיה שייך שאפרש לעצמי שאני חותם ”בלי נדר”?
(בכול המקרים זה התחייבות שלא נוגעת כלל לדיני ממונות).
תודה מראש.

תשובה:

שלום וברכה

בכל התחייבות יש להתרגל לומר בלי נדר, כדי שלא יתפרש כהתחייבות בשבועה. אמנם בדיעבד כשזה קרה וזה נעשה באופן שגם לסובבים מובן שאין כוונה להתחייבות ממש של שבועה, אין לחשוש, אבל לכתחילה לא נכנסים לספק הזה ותמיד אומרים בלי נדר, זה לא יוריד שום דבר מהאמינות שלך, זו פשוט צורה נכונה של יהודי להבטיח…

שבוע טוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *