התרת נדרים על חישוב מעשר כספים

רבני בית ההוראה
י"ח כסלו ה'תשע"ט

שאלה:

ערב טוב.

במשך שנים מספר הייתי מפריש מעשרות מהכנסה ברוטו שהיתה לי, ולא הייתי מנכה את ההוצאות. כיום אני מעוניין לנכות את ההוצאות מכיון שהם גדלו מאוד [מע”מ וכו’ מה שלא היה פעם], האם אני צריך לעשות התרת נדרים כל שהיא?

תודה!

מחילה שאני שולח כל כך הרבה שאלות, אני פשוט חדש כעוסק מורשה וכל נושא הפרשת המעשרות שלי התבלבל, אז אשמח שיגיבו לי, ובעזה”י אוכל להמשיך ולהפריש.

תודה!

תשובה:

שלום וברכה

אם היתה זו החלטה וקבלה להפריש כך בקביעות, אכן יש לעשות התרת נדרים, אבל אם לא זו היתה הכוונה, אלא שפשוט בכל חודש רצית לתת בשפע לצדקה בלי התחשבנויות, אין צורך בהתרה.

אנחנו כאן בשביל לסייע, זה משמח אותנו אם נצליח.

שיהיה רוב שפע, והחשבונות ישתרגו לסכומים כאלו, עד שיבלו שפתותיכם מלומר די…

23 תגובות

    חיים כהן:

    אוקי. תודה.
    איך בדיוק עושים התרה?

    רבני בית ההוראה:

    כמו כל התרת נדרים, על ידי שלושה ת”ח, תפנה לרב בית ככנסת שיסייע לך.

    חיים כהן:

    שלושה אברכים בכולל זה בסדר?

    רבני בית ההוראה:

    צריך שיהיה בקיאים להבין מה זה פתח וחרטה, ושיהיו כאלו שיכולים ללמוד היטב לבד.

    חיים כהן:

    ייש”כ.
    הנקודה היא שאני אברך כולל, וממש אין לי חשק ששלושה אברכים ידעו שאני ב”ה מרוויח סכומים שכאלו, כך שאולי ישנה אפשרות שאחד הרבנים דכאן יעשה לי פתח?

    הפתח/חרטה היא כזו: בעבר כשהייתי עוסק פטור ההוצאות היו מזעריות ממש, ממש מאה-מאתיים שקל בחודש. ב”ה העסק גדל ונהייתי עוסק מורשה, וברגע אחד ההוצאות קפצו לשמים, אלפי שקלים של מע”מ-ביטו”ל-מס הכנסה, נוסיף לזה הוצאות רו”ח [כפטור הייתי מתנהל עצמאית מה שבמורשה לא שייך], כך שבוודאי שאם אתן חומש מעבר להוצאות אלו, לא ישאר בידי מאומה. כך שמה שאז הייתי מפריש בלא התחשבות בהוצאות לא מורה מאום על היום, כי בוודאי כיום זה לא הגיוני שאפריש מהברוטו, ולא היה בדעתי לרגע שגם כשיהיו ההוצאות אלפי שקלים בחודש אמשיך להפריש מהברוטו…

    רבני בית ההוראה:

    הפתח ברור אבל לא מועיל לפרט לאדם חיצוני, לפחות אחד הדיינים חייב לדעת את הנדר.

    חיים כהן:

    בסדר גמור. ייש”כ.

    חיים כהן:

    עשיתי את התרת הנדרים לפני כשבועיים בערך, דא עקא שההוצאות גדלו כבר מחודש ספטמבר..
    השאלה האם אני יכול לחשבן את הנטו-ברוטו כבר מחודש 9 או רק מרגע ההפרה בפועל?

    אשמח לתשובה בהקדם, כי זה דחוף לי.

    ייש”כ.

    רבני בית ההוראה:

    רק מההפרה. שיהיה תמיד שפע!

    חיים כהן:

    אמן! תודה.

    אני רק מנסה להבין את עצם העניין בהפרה.
    ואסביר: במידה ואדם נהג משהו 3 פעמים, הדין הוא שנחשב לו הדבר כנדר לעניין זה שצריך הפרה.
    ומה יהיה הדין במצב שהמציאות עצמה שאותה הוא נהג 3 פעמים השתנתה, האם הוא צריך הפרה כשעל המציאות החדשה הוא מעולם לא נהג 3 פעמים? [אני מתכווין: לא שהנסיבות סביב הנדר השתנו, אלא שעצם הדבר שאותו הוא נהג 3 פעמים השתנה]…

    ובתרגום למקרה שלי: אני תמיד הייתי מפריש מהברוטו…
    אם כן, בשלמא אם פתאום היו נניח נופלים עלי חובות ומחמתם החלטתי שאני רוצה להפסיק את ההפרשה מהברוטו, במקרה כזה מובן למה צריך הפרה, והוא- משום שעצם הנדר לא השתנה, הברוטו-נטו הוא אותו ברוטו-נטו שהיה תמיד, ורק הנסיבות מבחינה חיצונית השתנו, לכן צריך הפרה…
    אבל כאן זה שונה לחלוטין, כאן עצם הנדר שעליו נדרתי השתנה.. דהיינו: בעבר לא היו לי בכלל הוצאות. כלום. גורנישט. כמה שקלים בחודש. וכעת, עצם המציאות הזו השתנתה, והיינו שההוצאות עומדות כיום על אלפי שקלים בחודש. וא”כ אם עצם המציאות של המנהג שאותו נהגתי השתנה [ולא רק נסיבות חיצוניות] א”כ יוצא שמעולם לא נהגתי 3 פעמים את הנדר הנוכחי.. מעולם לא הפרשתי מהברוטו כשזה היה המצב… זו מציאות שונה לחלוטין ואותה מעולם לא נהגתי 3 פעמים… וכי נאמר שיש כאן נדר על המציאות החדשה??
    וכי בגלל שקודם קראו לזה “ברוטו” ועכשיו קוראים לזה “ברוטו”, לכן זה סיבה שאצטרך הפרה? הרי מעולם לא נהגתי בנדר 3 פעמים במציאות הנוכחית… זו מציאות שונה לחלוטין.!

    רבני בית ההוראה:

    ההגדרה שלך אינה מדוייקת. ההוצאות אינם רלוונטיות לעצם המנהג, הן רק יכולות להוות תנאי לרצונך לקיימו, וכיון שלא עשית תנאי מפורש שהמנהג שלך הוא רק באופן שאין הוצאות, ממילא יש חשש נדר.

    חיים כהן:

    אדם נהג במשך 3 פעמים לעשות חסד עם מאן דהו ולקחת אותו טרמפ לירושלים [בוא נניח שיש כאן נדר], לאחר זמן הטרמפיסט החליט שהוא רוצה להעביר את הנסיעה לחיפה, האם צריך הנהג לעשות הפרת נדרים בגלל שהוא התחייב בנדר להסיע את ההוא? ברור שלא! ולמה? כי ההתחייבות כנדר היתה על נסיעות לירושלים ולא על נסיעות לחיפה, ואפילו שעצם מעשה הנסיעה הוא אותו מעשה..

    המקרה שלנו הוא בדיוק אותו הדבר..
    התחייבת בנדר להפריש מעשרות ולא להתחשב ב-50 שקל הוצאות.
    יום אחד ההוצאות השתנו ל4000 שקל.. יש כאן נדר על ה2000 כי נהגתי 3 פעמים על 50?

    סכום ההוצאות הוא ממש לא רק “תנאי לרצונך לקיימו”, אלא ממש חיוב אחר..

    אשמח להבין איפה אני טועה ולמה ההגדרה שלי איננה מדויקת.

    ייש”כ.

    רבני בית ההוראה:

    זה בדעיוק ההבדל, בנסיעה: הנסיעה לירושלים היתה הנדר, הנסיעה לחיפה מעולם לא היתה בענין. עצם המעשה שונה. כאן ההפרשה מהברוטו היא הנדר ותו לא, ומצבך הכלכלי הוא רק תנאי. תחשוב על כך, החילוק רב מאוד.

    חיים כהן:

    הבנתי. תודה.

    האם ישנה אפשרות כיום ללכת לחכם שיעקור את הנדר למפרע ע”י פתח, או שכיום אפשר לעשות רק הפרה ע”י שלושה מכאן ולהבא?

    רבני בית ההוראה:

    רק מכאן ולהבא.

    חיים כהן:

    אוקי.

    שאלה נוספת, למה לא מועיל כאן אומדנא דמוכח ודברים שבליבו ובלב כל אדם לברר שמעולם לא נתכוונתי על אופן כזה? וכל מה שנהגתי להפריש מהברוטו היה רק בגלל שכלל לא היו לי הוצאות, וכיום שיש לי הוצאות בסכומים של אלפי שקלים בחודש [!!!] פשוט וברור שלא הגיוני להפריש מהברוטו..

    רבני בית ההוראה:

    זה לא בליבו ובלב כל אדם! אני מכיר הרבה אנשים שלמרות שהם מפרנסים משחות גדולות נותנים חומש או עכ”פ הרבה יותר ממעשר.

    חיים כהן:

    יישר כוח.

    שאלה שהתעוררה לי עכשיו, עפ”י מה שפסקתם לי כאן, על אף שהתחלתי לשלם כמורשה מחודש 9, למעשה אני מחוייב להפריש מעשרות מלאים עד לרגע ההפרה שהיה בתחילת החודש הנוכחי.

    הבעיה היא ששילמתי ביטו”ל באמצע חודש 10 על חצי שנה אחורה [מקדמות ובלה בלה בלה], עכשיו [שאני כבר אחרי ההפרה] הם החליטו שם להגדיל לי את המקדמות, וכעת חייבו אותו בעוד 3,000 ש”ח נוספים, והם כמובן תשלום אחד אבל הוא על חצי שנה אחורה.. השאלה היא כזו: האם מכיון שזה תשלום על חודשים אחורה שעליהם לא היתה עדיין הפרה, א”כ אוכל לקזז מהמעשרות רק את החלק היחסי של אותם חודשים שלאחר ההפרה, או שכיון שלמעשה אני משלם אותם עכשיו [לאחר ההפרה] א”כ אני רשאי לקזז את כל הסכום מהמעשרות?

    תודה.

    רבני בית ההוראה:

    לכאורה יש לנקוט לחומרא.

    חיים כהן:

    ומה בדבר המע”מ?
    לכאורה מע”מ שונה מביטוח לאומי ומס הכנסה, כי הם בעצם תשלום מס לאחר קבלת ההכנסה במלואה לכיס המקבל, בשונה ממע”מ שהוא בעצם העברת תשלום מהלקוח למדינה באופן ישיר דרך העסק, וכסף המע”מ שייך למדינה מראש ולא לעסק כלל.

    רבני בית ההוראה:

    זה תלוי במה שנהגת, לא בהגדרה של המע”מ מבחינה רעיונית, שהרי הנושא שלנו כאן אינו כללי חישוב מעשר, אלא הלכות נדרים.

    חיים כהן:

    זה בדיוק הנקודה שמע”מ הוא שונה..
    כי חלק המע”מ בעיסקה כלל לא מוגדר כהכנסה, בשונה ממס הכנסה שכל העיסקה נחשבת להכנסה, ומ”ה רק גובים ממני תשלום בעבור אותה הכנסה.
    כך שאף שאנו מדברים על הלכות נדרים, בכל זאת המע”מ שונה במהותו, וא”כ לכאו’ על המע”מ כלל אין צורך לתת מעשרות…

    דוגמת מע”מ: ראובן אומר לשמעון קח 100 שקל מתנה + 20 שקל תעביר ללוי.. אם שמעון יתן 12 שקל מעשרות, הרי זה שוטה מופלג! כי ה-20 כלל לא קשור אליו… זה בדיוק מע”מ, בשונה ממס הכנסה וביטו”ל.

    ואם אני תמיד הקפדתי לתת “מעשרות” ולא סתם “תרומות”, לכאו’ א”כ חלק המע”מ לא שייך למנהג…

    רבני בית ההוראה:

    אם נהגת לתת גם מהמע”מ [באם היית מפריש אז מעמ”מ אינני זוכר את כל הפרטים, יש נדר גם על המע”מ, ואם לא נהגת – לא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *