בגידה וחרטה עצומה

שאלה:

שלום כבוד הרב
בעבר בגדתי בבעלי ללא ידיעת את חומרת המצב . היום אני על סף איבוד שפיות בעקבות המידע על חומרת החטא… אני מתחרטת מעמקי נשמתי ואיני מוצאת מנוח לנפש…החרטה כל כך עצומה עד כדי כאב …
יש לציין כי כמובן אני אוהבת את בעלי עד אין קץ יש לנו 3 ילדים מקסימים ואני לא מצליחה לתפקד.. כועסת על עצמי כי לא הכרתי את ההשלכות של העניין ! (יש לציין כי איני דתייה ובעקבות ההתחזקות הבנתי..)
בעלי אינו יודע בוודאות על המקרה וכי לא היו עדים . הוא רק אומר לי : הכל בסדר אם קרה משהו רע זה עבר"
לעולם לא באתי והתוואדתי לפניו.
שגילתי את חומרת המצב התקשרתי מהר לרב ( מבית הוראה) ואמר לי לא לספר ולעשות תשובה בעזרה.
אך איני מוצאת מרגוע … האם אוכל לתקן זאת???

תשובה:

שלום רב,

לעצם השאלה האם עלייך לספר לבעלך או לא, אני מבין ששאלת רב שכבר השיב לך שאת לא צריכה לספר לו. (אילו היית שואלת אותי יתכן שהתשובה היתה קצת אחרת… ).

התשובה בעצם מתחלקת לשני נושאים. יש את מהות התשובה עצמה כפי שמבואר ברמב"ם בהלכות תשובה ובעוד ספרים. ויש את תיקון החטא. לגבי תיקון החטא בעבירה כה חמורה זה קשה ומורכב, וגם אני קטונתי לומר מה לעשות לצורך תיקון כזה. אבל מה שאנו אמורים לעשות זה את מהות התשובה עצמה. אותה אנו מצווים לעשות כאשר אדם נכשל בחטא.

כתב הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ב': "אי זו היא תשובה גמורה, זה שבא לידו דבר שעבר בו ואפשר בידו לעשותו ופירש ולא עשה מפני התשובה, לא מיראה ולא מכשלון כח, כיצד הרי שבא על אשה בעבירה ולאחר זמן נתייחד עמה והוא עומד באהבתו בה ובכח גופו ובמדינה שעבר בה ופירש ולא עבר זהו בעל תשובה גמורה". כלומר, אילו היית מגיע לסיטואציה הזו ואת בטוחה שלא היית חוזרת לחטא הזה לא מכשלון כח או מיראה, אלא נטו מחמת התשובה שאת עושה, זה נחשב לתשובה גמורה. אבל חס ושלום אין כוונת הרמב"ם שתכווני לייצר סיטואציה דומה כדי להוכיח שאת עומדת בפיתוי וכד'. זה ודאי איסור גמור, אסור לנו לגרות את היצר על עצמינו. אלא כוונת הרמב"ם כפי שכותב אח"כ רמב"ם "ומה היא התשובה הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר יעזוב רשע דרכו וגו', וכן יתנחם על שעבר שנאמר כי אחרי שובי נחמתי, ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם". כלומר, עלייך לייצר מצב שיודע תעלומות (=בורא עולם) יוכל להעיד שלא תשובי לחטא הזה לעולם. ומלבד זאת אחד מרדכי התשובה היא גם וידוי, שאדם צריך להתוודות בפיו לבורא עולם על החטא שעשה.

הלכה למעשה, לעניות דעתי, עלייך לקבל על עצמך גדרים בצניעות ובקשר עם אנשים זרים, שאת הגדרים הללו לעולם לא תעברי. כלומר, עשי חשבון נפש על עצמך איזה דברים את מסוגלת לקבל על עצמך שאותם את צריכה לשמור מכל משמר. ונקודה זו, ודאי תביא אותך מעלה ביראת ה' למען הבית והילדים החמודים שלכם, שיגדלו בתוך בית עם ערכים אמיתיים.