מזיק גוי האם נפסל לעדות

רבני בית ההוראה
ט"ז כסלו ה'תשע"ט

שאלה:

האם אדם שהזיק לגוי ולא שילם והגוי אינו יודע מי המזיק נפסל לעדות ?

תשובה:

שלום וברכה,

נחלקו הפוסקים לגבי האסור להזיק גוי. ואם הזיק נחלקו הפוסקים האם חייב לשלם על הנזק. ולכן המזיק גוי ולא משלם לא נפסל לעדות.

אם מזיק בכוונה יש להסתפק האם נפסל לעדות, כיון שיש מחלוקת הפוסקים לגבי האיסור להזיק לגוי. וגם אם נאמר שאסור, יש לדון האם אסור מהתורה או אסור מדרבנן [לגבי גזל מצאנו מחלוקת בזה,ראה שו”ע וש”ך ריש סימן שמח]. וגם לשיטות שמהתורה אסור להזיק גוי, אך אינו רשע דחמס, כיון שאין לו הנאת ממון, ואין בעברה מלקות, ולכן לא נפסל מהתורה. ובפסול דרבנן צריך להכריז עליו שנפסל לעדות ובלא הכרזה לא נפסל. ולשיטות שהאיסור מדרבנן י”א שאינו נפסל אלא באיסור שיש בו חימוד ממון.

על כן נראה שאדם שהזיק גוי ולא שילם אינו נפסל לעדות.

בהצלחה.

מקורות:

לגבי איסור להזיק גוי, וחיוב לשלם על נזק הגוי ראה פתחי חושן חלק נזיקין  פרק א הערה א וז”ל:
בקומץ המנחה להמנ”ח מצוה יא כתב שלא מצינו איסור להזיק לגוי, דגם בישראל נראה דלא הוי רק מכח שהתורה צותה להשיב אבידה, ומכ”ש שלא להזיקו, ובעכו”ם לא שייך זה, ואף דבישראל אפילו רוצה לשלם אסור להזיק, כמ”ש להלן, היינו משום מצוה דואהבת לרעך כמוך ומה דעלך סני לחברך לא תעביד, ובעכו”ם לא שייך זה, ע”כ, ובב”ח סימן לד בשם מרדכי הארוך משמע דמזיק נקרא רשע מדכתיב חבול רשע וגו’, ואפי’ ע”ד לשלם ראוי לפוסלו לעדות (בערך ש”י סימן לד מצדד לומר דלא משמע לאינשי איסור ואינו נפסל), וגם מדברי הד”מ בסי’ שפ בשם המרדכי משמע דמזיק ע”ד לשלם נקרא רשע, אם לא במקום פקו”נ, ולפי”ז אפשר שגם לעכו”ם אסור להזיק, וכן לסברת הלבוש שאיסור להזיק הוא משום בל תשחית יש לעיין אם מותר בשל עכו”ם, ובחזו”א ב”ק סימן י ס”ק יד כתב לענין תשלומי נזיקין שלא נתמעט אלא שור של ישראל שנגח לשל עכו”ם אבל אדם המזיק לעכו”ם חייב בתשלומין, עיין שם. ובמנ”ח כתב בכמה מקומות שכל נזקי עכו”ם פטור מלשלם, ואפילו מזיק בידים, דלא גרע מהפקעת הלואתו (נראה שאינו פטור מדינא, שהרי גם בהלואה אם תובעו חייב לשלם, כמ”ש בדיני גניבה פרק א, אלא מיירי כשאינו תובעו, או שיכול להשמט ממנו, וצ”ע), אמנם בשאגת ארי’ סימן פח ובחק יעקב ובית מאיר ושו”ע הרב או”ח סימן תמ נראה דס”ל דמזיק בידים חייב, ולדבריהם גם בפשיעה בשומרים חייב לדעת הרמב”ם דפשיעה בשומרים הוי כמזיק, ומשמע דבנזקי ממון ובור ואש פטור, ואפשר דאש משום חציו הוי כמזיק בידים, ובחוו”ד יו”ד סי’ קסט ס”ק יד נראה דס”ל שאפילו מבטל כיסו, שאינו אלא גרמא, חייב בעכו”ם, וכ”ש מזיק בידים.

הפסולים לעדות – ראה שו”ע חו”מ סימן לד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *