שאלה:
האם מותר לנסוע ברכבת הקלה בשבת (שבנו בזמן האחרון), או האם יש בזה איסור מעשה שבת ליהנות מהמלאכה שעשו (גם) בשבת? אולי צריכים להמתין בשיעור בכדי שיעשו מפני שהם בגדר ישראל מומר… בבקשה לענות על שאלה נחוצה זו!
תשובה:
שלום וברכה
אני מניח שהיתה טעות בשאלה והנדון אינו האם מותר לנסוע ברכבת בשבת… אלא האם מותר לנסוע בה בחול אחר שנבנתה גם בשבת.
למעשה יש להקל. כי אף שגם באופן שאותה מלאכת קרקע או מטלטלין בפרהסיה ובאופן הידוע שהוא של הישראל, נכון להחמיר שלא ליהנות ממנה בחול [בקבלנות, ובשכיר יום יש שסברו שהוא חיוב מדינא], ראה שו"ע סי' רמד סעי' ג-ד, מכל מקום כאן שהציבור הדתי התנגד בכל תוקף לעבודות בשבת, יש להקל, כמבואר במשנה ברורה שם שאם הבעל הבית התנגד והקבלן עושה על כרחו מותר. ואף שיש לפקפק בזה בנדון דידן שיש הרבה בעלי בתים ולא כולם התנגדו, כיון שמדובר בדבר שמעיקר הדין מותר ורק נאמר עליו נכון להחמיר, והוא שעת הדחק, ויש את הסברא הנ"ל – יש להקל.
כמובן יש להמתין לכתחילה בכדי שיעשו, כלומר שמגמר העבודה ימתינו עוד מספר ימי כימי השבת שעבדו בהם, לאחר מכן מותר.
השאלה כאן הוא גם מצד משעה שבת, שישראלים השתתפו בבניית הרכבת, ועל השאלה של מעשה שבת עדיין לא השבת. אולי צריכים להמתין בכדי שיעשו שהרי מיירי בישראל מומר שעשה מלאכה…
הדברים נכתבו מפורשות בתשובה למעלה, ומה שכתבתי לשון "לכתחילה" הוא משום שמחלוקת היא לגבי ישראל מומר אם יש להמתין בכדי שיעשו.
מניין שהציבור נקראים בעל הבית על הקבלן רק מי שמשלם נקרא בעל הבית וא"כ המדינה שהיא משלמת לקבלן היא נקראת הבעלים על הקבלן והיא לא מחתה ומניין שיש להקל בזה
אינני חושב שזה מהותי בקשר לענין, אדרבה, ככל שהציבור אינוב על הבית זו יותר סברא להתיר את השימוש כמבואר בתחילת סי' שיח.
לכאורה בסי' רמד סע' ג' מבואר דרק מתי שהתנה עמו ועבר על התנאי מועיל למחותדמה היה לו לעשות אבל בלא התנה אינו מועיל כמש"כ המ"ב בסקכ"ב
"דמה היה לו לעשות" עדיין יש…
משמעות מחאה, מבואר שיש כח למחאה שלא לתת הסכמה, ואם זה נעשה אין זה עפ"י דעתו ושליחתו של בעל הבית, אבל באופן כמו אצלינו אין שום משמעות למחאה.
השאר תגובה