לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

מוהל – נטילת שכר על ברית מילה

שאלה:

שלום כבוד הרב
ישנו רב תלמיד חכם שבין היתר הוא גם מוהל (למד אצל מוהלים מפורסמים )
ויש לו אתר רשמי ששם הוא מפרסם את השירותים שהוא נותן יחד עם העלות עבור כול שירות, בין היתר כתוב שם עלות די גבוהה עבור ברית מילה, אני יודע שמוהל ירא שמיים נמנע מלקבל אפילו תשלום עבור הנסיעה אז תמה אני על אותו רב או שמא בגלל שהוא עוסק עם ציבור רחב ובעיקר לא שמומרי תורה ומצוות האם יש לו היתר לגבות תשלום כזה לכתחילה?
שוב-מדובר על תלמיד חכם ששימש מורי הוראה גדולים בהלכות נידה וכו'
תודה

תשובה:

שלום רב

א. אסור למוהל לדרוש שכר כתנאי לביצוע מעשה המילה, ואם האב אינו יודע למול והמוהל היחידי שבמקומם תובע שכר על קיום המצוה ואין ידו של האב משגת לשלם לו שכרו, יש לבית הדין לגעור בו ולכוף אותו למול בחינם. אולם  שראוי שאבי הבן מצדו ישלם למוהל שכר על פעולתו, ואם עושה כן נחשב לו הדבר כאילו קיים את המצוה בעצמו, ולכך אף ראוי שיתחייב קודם מעשה המילה לשלם לו את שכרו לבסוף.

ב. כמו כן, אם עיקר פרנסתו של המוהל היא מקיום מצוה זו, מותר לו לעשות מלאכתו בשכר, אלא שלא יתבע שכרו על עצם מעשה המילה אלא כעין “שכר בטלה” הניתן לו על כך שהוא נמנע באותה שעה מלעסוק במלאכה אחרת. מקובל לתת למוהל כ400 ש"ח על הברית מילה, וזה כולל ביקור להסרת תחבושת.

מקורות:

על פי ספרו של המוהל המפורסם הגאון רבי מרדכי אורי אנגלמן שליט”א:

א. רמ”א (יו”ד סימן רסא). והטעם בזה ע”פ המבואר בתשובת הרשב”א (ח”א סימן תעב) דכיון שאין ידו משגת ליתן שכרו, הרי הוא כמי שאין לו אב, ובית דין ושאר כל ישראל מחוייבין למולו, וזהו שיודע למול ואין אחר שיודע, חל עליו החיוב ביותר. וכן מבוארברא”ש (חולין פרק כיסוי הדם סימן ח), ובפירוש המשניות להרמב”ם (סוף פרק י”ט דשבת), שאין החיוב מוטל על בית דין דוקא אלא כל אחד מישראל שיכול למולו. וכמו שהארכנו בפרק העוסק בחיוב המילה. וא”כ כאן שאין ידו של האב משגת לתת לו שכרו, דינו כילד שאין לו אב, וא”כ חלה מצוה זו על המוהל למולו כדין בית דין, וממילא ניתן לכופו שיקיים מצותו, וכמבואר בכתובות (פו ע”ב) שבית דין כופין על קיום מצות עשה. וכ”כ בביאור הגר”א (סימן רסא סק”ז). ע”ש. משום כך אף רשאים בית הדין להטעותו ע”י הבטחת שכר אף שלא יתנו, כמ”ש היעב”ץ בספרו “מגדל עוז” (נחל ג אות ט הובא בפ”ת). וראה עוד בברכ”י (שם סק”ג) שכתב דמ”מ אם ידו של האב משגת אין כופין את המוהל למול בחינם. והו”ד גם בס’ “מכשירי מילה” (פ”א סט”ז). ע”ש.

ב. שו”ת הרמב”ם (סימן רעג). שכתב להשיב על דבר דיין אחד שהיה מנהגו למול את הילדים הנולדים בסביבת מקומם, לימים אירע ריב בינו ובין אדם אחר, וכדי לקפח את פרנסתו הלך אותו אדם ומל במקומו וחילק את המעות שקיבל כשכר מילתו לעניים. וכתב לו הרמב”ם: “מה שסבר שעשה מצוה בחלקו לעניים, היא מצוה הבאה בעבירה, לא עבודת ה’, וחטא שמנע פרנסה קבועה ועבר על לא תקום וכו’, ועל גניבת דעת הבריות וירד לאומנות חבירו, אפילו היה נצרך, וכ”ש כשאינו נצרך”, ע”כ. וכ”כ בהגה’ ידשאול (סי’ רסא): שאם המוהל זקוק לפרנסה ומחמת טירדתו במעשה המילה הוא מנוע מלעסוק במלאכה אחרת, מותר לו ליקח שכר על המילה. והראה מקורו בהשגות הראב”ד (שבועות פ”ו ה”ט, והובא בט”ז יו”ד סי’ רכא ס”ק מב). וע”ע שו”ע יו”ד סי’ של”ו.

וכן כתב בס’ “ערוך השלחן” (יו”ד סי’ רסא): שמעתי מעיר אחת גדולה, שישראל מרובים ומוהלים מועטים, והמוהלים מסרבים מפני שיש להם בזה ביטול פרנסה, ששכרו טובי העיר מוהל אחד שלא יעשה שום פרנסה, ויקבל מכל מילה כך וכך, והוא כמושכר לאנשי העיר למול בניהם. ונכון הוא מאד בפרט בעתים הללו. ע”כ. וכ”ה בספר “נהר מצרים” (הל’ מילה אות ב) שהמנהג המצרים הוא שהמוהל נוטל שכר מאבי הבן והמוהל קוצץ את שכרו (ואף שכתב לפקפק במנהג זה, בסו”ד שם העלה שאם המוהל מתבטל ממלאכתו לילך מעיר לעיר אחרת כדי למול ויש לו הוצאות הדרך, בודאי רשאי הוא ליטול שכר על בטלתו והוצאות הדרך). ע”ש. וכ”כ בס’ “קיצור דיני ברית מילה ופדה”ב בתשובות הגר”ח קניבסקי שליט”א (אות ל), שאם המוהל רוצה שכר צריך ליתן לו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל