שאלה:
רציתי לשאול
יש עו"ד שחלק מהמקצוע שלהם, זה הגשת תביעה יצוגית.
האם יש היתר אחרי הרשאה מב"ד [או כגון שזה חברה בע"מ וכד'] להגיש תביעה יצוגית נגד חברה שלא עשתה בפועל נזק למאן דהו.
אלא נגיד הגשת תביעה יצוגית על זמן המתנה ארוך בשירות לקוחות וכד', או הטעיה פרסומית.
אני מדגיש שהשאלה אחרי שיש היתר לערכאות, השאלה אם יתכן היתר במקום שאין כלל נזק, אלא רוצה להוציא מה שיכול לקבל מהם ע"פ חוקי המדינה.
ומה הדין אם לא עושה בעצמו, אלא רק מציע לעו"ד רעיון את מי לתבוע, האם נקרא לפנ"ע? האם מותר לו להנות מחלק מהפיצוי שינתן בבית משפט?
תשובה:
שלום וברכה,
בתביעה ייצוגית כמעט ואין הבדל האם הנתבע חרדי או לא. בתביעות ייצוגיות לא ניתן לתבוע בבית דין, לבית דין אין סמכות לחייב אם הצדדים לא חתמו על בוררות. והיות ומעיקר הדין חל חובה על הבתי דין לתבוע תביעה ייצוגית למרות שאין תובע – כדי למנוע אנשים מלגזול. והיות ואין תוקף לבית דין בכך, מותר לפנות לערכאות.
אמנם מסתבר שהתביעה יכולה להיות רק על דברים שיש בהם בסיס הלכתי. אבל תביעות שאין להם בסיס הלכתי – כגון עוגמת נפש – לא ניתן לתבוע בערכאות, כיון שגם הבית דין לא היו מחייבים בכך.
יש מקרים רבים שלמרות שאין בסיס הלכתי לתביעה ויהיה מותר לתבוע – אם החברה התחייבה בפיצוי לנפגעים ממנה. למשל: חברת הסעות שמתחייבת למשרד התחבורה פיצוי לאזרחים על אי עמידה בלוח זמנים, יהיה מותר להגיש תביעה ייצוגית על כך, כיון שהפיצוי יחויב בבית דין, כיון שהחברה התחייבה בכך. אך אם אין בסיס לתביעה בהלכה אין היתר לתבוע בתביעה ייצוגית.
במקרים שיש איסור לתביעה ייצוגית, אסור אף להציע לעו"ד על כך משום איסור של לפני עיור, או איסור מסייע. אם עבר והציע לו מותר לו לקחת שכר על כך.
בהצלחה.
מקורות:
בעיקרון בית דין יכול לדון אדם גם כאשר אין תובע, מתפקידו של בית דין למנוע אנשים מלגזול ולכוף אנשים לפרוע חובות כמצוות התורה. עיין בספר מקצוע בתורה סי' סז ס"ק יא.
כמו כן, גם כאשר אדם הוא ירא שמים וציית דין, אם בפועל אין בית דין יכול לדון אותו, מותר לתובע לתבוע בערכאות. וכמו שכתב בספר חשק שלמה סי' סא טור אות יג בשם מהריק"ש.
