לתרומות לחץ כאן

הטעם להמתנה בין בשר לחלב ולא להיפך / קשת טבעית מברכים עליה?

שאלה:

שבוע טוב
אבקש לשאול:
1. מותר לאכול מאכל חלבי, לשטוף את הפה ואז לאכול מאכל בשרי, אבל לא ההיפך. ההיגיון שלי אומר לי שהכל מתערבב בקיבה יחד מאחר ונצרך באותו זמן, רק בסדר שונה. אני לא רואה מה ההבדל. ברור לי שכאשר יש הלכה היא מה שיש לבצע ולא ללכת לפי "ההיגיון". ובכל זאת שואלת- האם יש גם תשובה "הגיונית" לסוגייה?
2. הבנתי שכאשר יש קשת בשמיים זה סימן שחטאנו ובורא עולם מזכיר לנו את בריתו ומאחר שהבטיח שלא יהיה יותר מבול הוא מראה קשת, ללמדנו שחטאנו אך הוא לא יענישו במבול. אני מקווה שהבנתי נכון. קשת מתקיימת רק בשילוב של גשם ושמש. האם זה אומר שרק בזמני חורף / סתיו אנחנו חוטאים? כי רק אז יש תנאים להיווצרות קשת. אולי בקיץ יש סימן אחר המקביל לקשת? הרי "לא הגיוני" שרק בעתות גשם אנחנו חוטאים.

תודה רבה,
כלנית

תשובה:

שלום וברכה

  1. בודאי יש תשובה הגיונית ואפילו שתים… בפוסקים הובאו שני טעמים להמתנה שאחרי אכילת בשר, יש אומרים שזה בגלל הטעם החזק השומני שנשאר בחיך, ויש אומרים שזה בגלל הבשר שנתקע בין השיניים, שני הטעמים האלו לא קיימים בחלב. אגב, בגבינות קשות שעשייתן אורכת שישה חודשים, כתבו הפוסקים שמחמת טעמן החזק והעז אכן יש להמתין 6 שעות לפני אכילת הבשר, משום שגם זה טעם הנשאר בחיך. ונחלקו פוסקי זמנינו, בדין גבינות קשות של ימינו כגון “גבינה צהובה” האם דינם כגבינה קשה או שדינם כגבינה רכה, מאחר וגבינה זו הינה גבינה קשה אלא שאינה עומדת ששה חדשים, הגרי”ש אלישיב ושו”ת שבט הלוי ח”ב סי’ לה סברו שאע”פ שהכנתה אינה אורכת זמן רב דינה כגבינה קשה, כיון שנעשית ע”י חומרים שמייבשים אותה כאילו עמדה ששה חדשים, אולם, הגר”א קוטלר והגר”מ מדעברצין ועוד מפוסקי זמנינו נקטו שמאחר ודין המתנה בגבינה קשה אינו מעיקר הדין ואין זה אלא מנהג, אין דיני המתנה בינו לבין בשר נאמר רק בגבינה שעמדה ששה חדשים בפועל. וכמדומה שכך מנהג רוב העולם, והמחמיר תבוא עליו הברכה.
  2. נכון הדבר שיש הסברים טבעיים לקשת, ובענין זה אכן נחלקו הפוסקים, רבי יהונתן אייבשיץ בספרו יערות דבש טוען שאכן יש שני סוגי קשתות, וכדי לברך על הקשת וכדי לראות בה סימן היא צריכה להיות כזו שאינה באה באופן טבעי, אבל מנהג העולם בזה כדעת הבן איש חי פרשת עקב אות יז שאין לחלק, ויש שתי סיבות לענין זה ועיקרן אחד: הקב"ה בעולם הזה תמיד מסתתר בדרכי הטבע, הקב"ה לא יתן קשת באופן לא טבעי כדי לא לגלות עצמו יותר מידי, ורק בדרכי הטבע יבחר לרמוז לנו על חטאינו, הדבר הזה יש להאריך בו הרבה, והוא היסוד של הבחירה החופשית. אם בורא העולם היה גלוי מידי לא היה ניתן לבחור בין טוב לרע. השל"ה האריך בזה בדיוק בהקשר הזה של הקשת בדבריו בפרשת נח. ועוד הביא שם בשם הרמ"א שגשם יכול לרדת גם בלילה, ולעיתים בורא העולם בוחר להורידו ביום כדי ליצור קשת…

יום נעים!

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. תודה רבה על המענה המהיר והמעמיק!
    שאלת המשך קטנה בהמשך לתשובה השנייה-
    לא ידעתי שקשת יכולה להיווצר גם בלילה, כלומר בהיעדר שמש. האם קשה יכולה להיווצר גם בקיץ, כלומר בהיעדר גשם? אם לא, האם כביכול השם מזכיר לנו את הברית רק בחורף?

    שוב תודה,
    כלנית

  2. ההיפך, קשת לא יכולה להווצר בלילה! השל"ה מסביר שבורא העולם אם היה רוצה להביא לנו גשם בלי קשת היה מביא אותו בלילה, ולכן לפעמים בדוקא הוא מביא אותו ביום כדי ליצור קשת ובכך לרמוז לנו… אקווה שעכשיו הובנתי נכונה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל