התרת נדרים – החובה לפרט הנדר

רבני בית ההוראה
ו' כסלו ה'תשע"ט

שאלה:

שלום
בהתרת נדרים שעושים בער”ה ידוע שלא מועיל לנדר שזוכר בשעת ההתרה ולא מפרט.
מה הדין, אם זוכר שיש כמה הנהגות ולא זוכר כעת בדיוק, אך אם ישב וינסה להזכר רגע, אז יזכר.
רק מחמת הבושה לפרט הנהגותיו, מעדיף לא להזכר..
האם מועיל?

תשובה:

שלום וברכה

זה לא מן גזירת הכתוב שאם אתה לא זוכר זה מועיל… זה עובד הפוך: בעצם המתיר את נדרו חייב לפרט את הנדר! משום שכל הרעיון של ההתרה הוא שמוצאים פתח – נימוק וסיבה ראוי להתרה, זה בעצם מעשה דין הנעשה בשיקול הדעת וכו’, ואין טעם להתרה בלי שיודעים מה הנדר. אלא שכאשר אדם לא זוכר את נדריו, זה עצמו סיבה להתיר אותם, כי אם אייו זוכר אין לו יכולת לקיים! אבל באופן שיכול להזכר וגם אולי יזכר אחר כך ודאי חייב להתיר כדין. יתירה מזו, מסתבר שאם אחר כך נזכר, חייב להתיר שוב.

2 תגובות

  • מאת מ.:

    בעצם אז כ”א קודם התרת נדרים כדאי לו קצת לפשפש אם זוכר משהו מסויים.

    וגם בלשון נוסח ההתרה, לא נראה שבגלל זה מתירים, אלא בגלל שרבים הם וא”א לפורטם.

    אני הבנתי מהגמ’ בנדרים שהעיקר שאם זוכר לא חל על זה התרה, כי זה כאילו החריג את זה להדיא.

  • מאת רבני בית ההוראה:

    נכון שהנימוק הזה גם קיים, אבל בכל מקרה ההלכה היא נכונה שההתרה צריכה פירוט ופתח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים