הדור הבא של בירורי יהדות – באמצעות דנ”א

הרב זאב ליטקה
ו' כסלו ה'תשע"ט

בס”ד 

נושא בירורי יהדות עלה שלב עם כניסת האמצעים הגנטיים לזיהוי יהדות באמצעות דנ”א. בעשרות השנים האחרונות בירורי יהדות נעשו בעיקר ע”י בדיקת מסמכים. הנושא שודרג עם השנים. היום מחזיקה הרבנות קבוצת מומחים לבירור יהדות שעושים זאת ע”י בחינת כל תיק ומסמכיו וראיות נוספות בבירור יהדותם של השושלת האימהית של המבקש, עד להמלצה לאישור יהדות.

אלא שההסתמכות על המסמכים השונים הולך ונעשה קשה מיום ליום. אם בעבר היה קל יותר להשיג מסמכים מקוריים. היום עם השנים נעשה קשה יותר, דור ההורים כבר אינו בחיים, העתקי מסמכים אינם קבילים בבתי הדין, מחשש לזיופים וכד’. וישנם לא מעט אנשים העומדים בפני שוקת שבורה: אין להם מסמכים לאימות גרסתם, ואנשי הרבנות למרות רצונם העז לפתור בעיות, קצרה ידם מלהושיע, עפ”י הלכה בירורי יהדות יש לעשות רק כאשר ישנה הוכחה – ראיה.

לנישה הזו יש היום חידוש מרענן: הוכחה גנטית. בספר בירורי יהדות לאור מחקרים גנטיים שכתבתי עם עמיתי הרב ישראל בארנבאום דיין בביה”ד במוסקבה, העלינו כמה אפשרויות כיצד לתרגם את הממצאים הגנטיים להוכחה קבילה בהלכה. וכבר היום התחילו להשתמש באמצעי זה בבתי דין וברבנויות השונות ברחבי העולם לצורכי בירורי יהדות.

הרעיון מבוסס על שימוש בדנ”א המיטוכונדרי, שהוא חלק הדנ”א שעובר רק בהורשה אימהית מסבתא לאמא, ומאמא לבת וכו’. כלומר, לכל אדם יש מיטוכונדריה בדנ”א שלו, אולם בשונה מהאישה, הגבר אינו מוריש את זה הלאה. לחלק זה בדנ”א ישנם כ16,500 אותיות. כמעט תמיד האם מורישה לבתה את הדנ”א באופן מדוייק לבתה. לעיתים נדירות מאד בשיכפול הדנ”א באופן טבעי יווצר שינוי מסויים באחת מהאותיות הנ”ל, כך שהבת תוריש את הדנ”א שקיבלה במאמה כולל השינוי שהיא יצרה. וכך כל הענף שיוולד לאותה בת, ישא דנ”א בדיוק כמו של הסבתא, למעט השינוי שיצרה הבת. וכך הלאה, בהמשך הדורות, עוד אישה יצרה שינוי נוסף, וצאצאיה ישאו דנ”א כמו של האם הקדומה, אבל עם שני שינויים אלו, וכך הלאה. באופן זה, נוצרו בעולם קבוצות קבוצות המבוססות על עץ, ענף, תת ענף, ועוד תת ענף, וכו’. כאשר לכל קבוצה כזו, נותנים שם: הפלוטיפ X.

כלומר, כאשר אנו רואים קבוצת אנשים הנושאים דנ”א מיטוכונדרי זהה, אנו יודעים בודאות שיש להם אם אחד משותפת. קשה לזהות בודאות מתי חיה אותה אם, זה בנוי רק מהערכות וגם לא תמיד ישנם הערכות כאלה. אבל דבר אחד ברור: יש להם אם קדומה אחת משותפת. פעמים שהקבוצות הן גדולות מאד, מה שלא מותיר מקום לספק, מדובר באם די קדומה שיצרה את השינוי.

מאחר שהעם היהודי שמר על יחודיותו חרף הקשיים והגלויות. ניתן לזהות הפלוטיפים ייחודיים הקיימים אצל יהודים. כמובן שתמיד עלינו לזכור שתתכן גיור שנעשה אי שם במעלה הדורות, באופן שנוצרו קבוצות שונות בתוך אותה קבוצת האם: יהודים וגויים. בנוסף, תמיד היו מומרים, מתבוללים, וכד’. שני הנקודות הללו לפעמים גורמים לנו לתת משנה זהירות כאשר אנו באים לקבוע מהו קבוצה יהודית. שמי שיימצא עם תבנית זהה לזו, נוכל לומר שגם הוא יהודי.

יחד עם זה, לפעמים הקבוצות הן כל בולטות, כך שקשה לטעות בה, וכמעט שלא שייך לומר בצאצאי גיור וכד’. לדוגמא: במחקר שנעשה בשנת 2006 ע”י ד”ר דורון בהר באוכלוסיה האשכנזית, נמצאו ארבע קבוצות בולטות מאד ושכיחות מאד באוכלוסיה זו, (ביחד הן מונות כ40% מהאוכלוסיה האשכנזית). ומאידך הם קיימים באוכלוסיה הגויית האירופאית באופן מאד מאד זניח. תופעה זו מצביעה על כך שניתן להניח שמקור הוא יהודי. וגם אותם בודדים שמצאו בקרב הלא יהודים הם צאצאי מתבוללים ומומרים וכד’.

לענ”ד בחלק מהמקרים ניתן לקבוע הלכתית שזו מהווה הוכחת יהדות. המבוסס על דין רוב – רוב הקבוצה הגנטית שלו היא יהודית. ניתן לקרוא על כך הרחבה כאן.

אלא שצריכים לדעת שככל שהשימוש באמצעי זה בבירורי יהדות ילך ויגבר, צריכים לשים לב לכמה נקודות חשובות. משום שכאמור, כמעט בכל קבוצה גנטית קיימים יהודים ולא יהודים. הכמויות, המספרים, האחוזים, המיקום של היהודים והלא יהודים, הם אלו שעושים את ההבדל בין הוכחת יהדות לחוסר הוכחה. ולצורך כך יש לשים לב למספר נקודות חשובות:

  • חייבים להצליב מידע מול מאגרי מידע מקצועיים. ישנם מאגרי מידע המבוססים על מידע חלקי המגיע מהפונים. בנוסף, מאגרים אלו אינם מספקים מידע על מספרי היהודים והלא יהודים, כך שאי אפשר לבנות ראיה כלל מתוך מאגרים אלו.
  • גם כאשר מצליבים מידע מול מאגרי מידע מקצועיים, לפעמים ההבדל בין הוכחה לחוסר הוכחה טמונה בהצלבה של הסיפור האישי – פרטי התיק, מול המידע הנגטי. פעמים שאנו נתקלים בחוסר הוכחה גנטית, אולם כאשר מצליבים מידע עם הפרטים האחרים הקיימים בסיפור האישי, מתקבלת ראיה מהימנה.
  • צריכים לבחון היטב את המקטע בדנ”א המיטוכונדרי שאותו מרצפים, שיהיה תואם לגמרי למידע המגיע ממאגרי המידע. חוסר תיאום משבש את המידע ולא ניתן להשתמש בו לצורך בירורי יהדות.

מעבר לכך צריכים לשים לב לעובדה שלא כל היהודים מזוהים גנטית. כלומר, ישנם יהודים גמורים שברור שאין לפקפק ביהדותם אבל עדיין הם אינם מזוהים גנטית. היום נעשה מאמץ להגיע לכמה שיותר זיהוי, הן ע”י מחקרים מעמיקים נוספים, והן ע”י הצלבת מידע ממקטעי דנ”א שאינם במיטוכודריה, בכדי לנסות לפתור כמה שיותר בעיות בהוכחת יהדות ע”י הגנטיקה.

 

8 תגובות

  • דוד says:

    האם אתה מעלה על הדעת שמי מגדולי הפוסקים יתחשב בזה לקביעת יהדות??
    [אני מתכוין כמו הרב קנייבסקי, הרב קרליץ ועוד]

  • רבני בית ההוראה says:

    גדולי הדור שהזכרת לא עסקו מעולם בסוגיית בירורי יהדות.
    לשאלתך, כן בהחלט, בתי הדין שעוסקים בבירורי יהדות, כבר מאמצים גם את אופן הבירור הזה, כאשר הם מגיעים למבוי סתום. עדיין לא כל הדיינים נחשפו לנושא זה באופן מעמיק, אבל זה בהחלט צובר תאוצה.

  • דוד says:

    תודה על התגובה.
    אין קשר ל”עסקו בסוגיות בירורי יהדות” לדעתם ההלכתית האם יש להסתמך על ד.נ.א.
    רבים מגדולי ישראל פסקו והורו לדוגמא בהלכות קבלת גרים שאינם מקבלים על עצמם עול תו”מ, הגם שמעולם לא עסקו בפועל בגיורים.
    וכן רבים מהם הורו בהלכות קביעת רגע המוות והשתלת אברים הגם שמעולם לא עסקו ברפואה.

  • רבני בית ההוראה says:

    לא נראה לי כלל שמישהו שוחח או מתכוון לשוחח בעתיד עם הגדולים שהזכרת בנושאים אלו, כך שאם חשוב לך דעתם בסוגיה, כנראה שתאלץ לעשות את זה לבד ולהציג להם את הנושא והסוגיות המדעיות וההלכתיות ולקבל מענה.
    הדוגמאות שהזכרת אינם דומים לענ”ד. הנושא של גיור ללא קבלת עול תורה ומצוות אינו משהו חדשני שיש לתת עליו את הדעת, זו הלכה פשוטה וברורה. החידוש היחיד הוא שיש פורצי גדר בנושא, ולכן כולם יתריעו מול פורצי גדר אלו.
    מאידך הנושא של קביעת רגע המוות זו בהחלט דוגמה טובה. אבל האם שמעת פעם את דעתו של הגר”ח קנייבסקי שליט”א או את דעתו של הגר”נ קרליץ שליט”א בסוגיה? אני לא ויתכן שאני טועה. אבל מי שעסקו בסוגיה הזו, הם הגרש”ז אוירבך והגרי”ש אלישיב זצ”ל, והשאר סמכו עליהם. אז לצערי הם היום לא איתנו, וברור לי לגמרי שאם הנושא היה לפני 20-30 שנה ודאי הם היו מביעים את דעתם בנידון וכולם היו ממתינים למוצא פיהם. מה לעשות לא זכינו, והיום זה לא כך…

  • דוד says:

    אכן נגעת בנקודה.
    השאלה המקורית שרציתי לשאול היא מה היו אומרים על הרעיון הגרש”ז אוירבך והגרי”ש אלישיב, שניהם לחיי העוה”ב. וכמדומני ששנינו יודעים את התשובה.
    רק היות וזו שאלה היפותטית, נקטתי דוגמאות מגדו”י החיים עמנו לאוי”ש.

  • רבני בית ההוראה says:

    אני לא יכול לומר שאני יודע את התשובה לשאלה ההיפותטית הזו, אבל כאחד שמכיר היטב את הסוגיה המדעית וההלכתית סביב הנושא, ומשוכנע באמיתות הרעיון, לפחות יכול להעריך שאילו זה היה בזמנם הם היו בהחלט סומכים על זה. אבל עליך אני קצת מתפלא כיצד אתה יודע את התשובה ואני מניח שכוונתך שלדעתך היו שוללים את זה מכל, וכל זה מבלי לדעת או לנסות להבין כלל כיצד זה בנוי מדעית, כיצד זה בנוי הלכתית וכו’. אז כיצד אתה יכול לשער מה היה דעתם?! וכי אתה סבור שהם היו נוהגים כמוך, בלי לרדת לעומק הנושא היו מביעים את דעתם?!

  • דוד says:

    במקרה זה דוקא לא השתמשתי ב”כשרון הנבואה” שלי, אלא הסקתי מסקנות מפסקיהם בעבר בעניינים שונים.
    לא בכדי נקטתי דוגמא מהפוסקים היותר שמרנים במגזר החרדי, ולא נתתי דוגמא מהגר”מ פיינשטיין והגר”א וולדנברג זלה”ה.
    הנחת היסוד שלי מבוססת על שני נתונים:
    א. אין בדבר 100% וודאות, ודומה הדבר לקביעת הורות על פי ד.נ.א. שהפוסקים הנ”ל לא הסתמכו על כך.
    ב. בעיה שולית יותר – המבצעים את הבדיקות אין להם ‘נאמנות’ כך שקשה לסמוך עליהם מהפן האנושי, בדומה למצב בו רצו לסמוך על רופאים בנוגע להשתלות שהם ייקבעו האם המועמד לקציר האברים הוא “מת” על פי ההלכה. [הגדרתי זאת כ’בעיה שולית יותר’ מפני שניתן סוכ”ס להעמיד עדים וכד’ כדי לוודא שלא נעשו שינויים בדרך וכו’, הגם שבמקרה של ההשתלות הרופאים התנגדו לצירוף דמות תורנית כדי לוודא שהכל נעשה על פי ההלכה, ולכולם ברור מדוע…].

  • רבני בית ההוראה says:

    א. זה לא מדוייק שלא סומכים על דנ”א, מעדויות שאני שמעתי מהגרי”ש אלישיב הוא בהחלט אמר שניתן לסמוך ע”ז. והיום כבר כולם יודעים שזה 100% רק שלא מבצעים בדיקות כאלה וזה כבר נושא אחר.
    ב. גם תינוק משולך בעיר ש60% יהודים הוא יהודי גמור למרות שזה לא 100%. לא צריך 100% בשום תחום בהלכה למעט אולי נפשות – והצילו העדה.
    ג. את הבדיקות אני עושה ושולח למעבדה הם מרצפים את זה בהתאם למה שאני מבקש ואין להם מושג מדוע, אם זה לצורך מחלה כזו או אחרת. וגם אין להם מושג איזה ריצופים שייכים ליהודים ואיזה לגויים. אין להם מאגרי מידע מתאימים. והם לא עוסקים בזה. את התוצאות אני משווה בהתאם למאגרים שיש לנו. ואגב, בדיוק כך גם חורצים גורלות של ניתוחים וטיפולים גורליים בענייני נפשות.
    ומלבד זאת בנושאים של בירור יהדות שאין צורך בשני עדים, ולכן מועיל חזקה אומן לא מרעי אומנותיה (למעט במקרים שהוחזק כגוי שזה מיעוט דמיעוט – כמעט בכל המקרים הקביעה שאין ראיה ליהדות או הקביעה שהוא גוי נעשית עפ”י רוב, ובזה מועיל עדות ע”א וגם חזקה אומן לא מרעי אומנותיה).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *