מה הרמה הנצרכת כדי לדון דיני ממונות

רבני בית ההוראה
ה' כסלו ה'תשע"ט

שאלה:

יש לי רעיון חדשני, ורציתי לדעת אם מקובל ע”ד התורה.
שמתי ליבי למצב שהיום לצערנו דיני תורה זה קצת “גן עדן לגנבים”, כי לדוגמא מי שלקח מחבירו סכום של 300 ש”ח, רק פתיחת תיק ודיון יעלו לתובע את סכום ההוצאה [והרי לא פשוט להוציא הוצאות וכו’]
ואולי לתקנת הדבר חשבתי שראוי להקים ב”ד של ג’ הדיוטות [דהיינו אברכים ת”ח, אך עדיין לא הגיעו לדרגת הוראה. אך כן ברמה שיכולים לשמוע את הצדדים, לבדוק אח”ז בהלכה ולהתייעץ עם דיינים וכד’] שיהיה בהתנדבות מלאה, וע”י כך לחסוך את כל העליות הכרוכות וכד’, האם ע”פ ההלכה יש תוקף לכזה ב”ד, דהיינו למשל יכולים לחייב נתבע לבוא לדון, ואם לא ירצה לתת הרשאה לערכאות וכד’.
[כמובן שיחתימו על מסמך בוררות וכד’]
תודה

תשובה:

שלום וברכה,

יש שתי בעיות ברעיון שלך. א’ ברמ”א סימן ח סעיף א’ כתב שאסור להעמיד דיין ע”ה לדיין על סמך שישאל כל פעם לחכם. ולכן אין למנות אדם שאינו יודע לדון על סמך שישאל כל פעם חכם. [הרמ”א דיבר על ע”ה, ויש לדון מה הדין בת”ח שאין לו ידיעה בדיני ממונות].

ב’ לא ניתן לכפות את הנתבע איזה ב”ד לבחור, ולכן גם אם יהיה ב”ד כמו שהצעת, הרי שאם הנתבע ידרוש ב”ד של מומחים לא נוכל לחייב אותו ללכת לב”ד של אותם ג’ אברכים, ולקרותו סרבן אם רוצה בג’ מומחים. ולכן הרעיון לא יהיה בר ביצוע.

העצה לבעיה שאתה מעורר הוא שילכו הצדדים לבית הוראה לדיני ממונות, או ל’אתר דין’ שעונים בשמחה על שאלות קטנות, והצדדים מעדיפים לשאול רב, ולא לפנות לדין תורה.

בהצלחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *