שאלה:
שלום,
כלי שאין דרכו בתקיעה אלא בהידוק בלבד, ידוע לי שהרמבם אוחז שאסור מפני שנראה כבונה, ולכן אע"פ שאין אפשרות שיבוא לתקוע מפני שאין בו אפשרות של תקיעה מ"מ אסור. שנראה כבונה, ועל זה אני מחפש מקור במשנה ברורה ולא מוצא? .
המ"ב מציין רק אלא שכל הטעם הוא שמא יתקע .מ"ב ס"ק מא
האם הרב מכיר מקור במשנה ברורה ששם לומדים שכלי שאין בו כל אפשרות של תקיעה, ורק הידוק יש בו. ויהיה אסור?
(* ידוע לי שיטת החזו"א אבל אני מחפש שיטת המ"ב )
שהרי אם המ"ב לא מביא טעם הרמבם שנראה כבונה, אז אם כל החשש הוא שמא יתקע, פה יהיה מותר.
אשמח מאוד מאוד, אם הרב יספק לי מקור מדוייק במשנה ברורה אם יש. שאני לא מוצא?
תודה רבה רבה
תשובה:
שלום וברכה
המקור הוא במשנה ברורה בסי' שיג ס"ק מה בשם הט"ז שבכוס של פרקים אסרו האוסרים אפילו ברפוי, ולמרות שאין דרך לתוקעו בגלל שהדרך להדקו, וגזרו ברפוי אם דרכו בהידוק, אף שאין חשש שמא יתקע, ואגב דוקא החזון איש מיקל בזה, וראה בהרחבה בארחות שבת פרק ח הערה סו.
הבנתי,
האם הדין הוא כך גם כשניתן לתקוע, ז״א הדרך להדקו, אבל באמת אפשר גם לבוא לתקוע כגון חיבור כסא פלסטיק לילדים , שאני מחבר את הרגל , ובאמת בנו אותו שהרגל נכנסת למושב בהידוק (זכר ונקבה בלחיצה) ואמנם משאירים אותו ימים רבים אבל אם רוצים לפרקו פשוט שולפים את הרגלים…
והשאלה היא האם נאמר שפה גם אין דרך לתקוע שהרי מי יקח מסמר או דבק וידביק?! שהרי נבנה מלכתחילה לשם פירוק, ולכן כשם שאת הכוס אני לא אבוא להדביק כך גם את כסא הילדים, או שכסא אסור ?
ושאלה נוספת הקשורה;
הבנתי שיש הבדל בין תיקון גדול לתיקון קטן שיכולתי להשתמש גם בלעדיו שזה אסור וזה מותר. היכן כתוב במשנה ברורה?
אני דווקא מחפש במשנה ברורה ולא במקום אחר, גם לשאלה הראשונה .
שוב תודה רבה רבה רבה , וישר כוח
א. לא הבנתי את שאלתך, אתה מניח כביכול זה מותר ואתה שואל מה הדין במקרה זה, הרי אני הבאתי מקור מהמשנה ברורה שאסור גם אם אין דרך לתקוע כלל..
ב. אינני זוכר כרגע חילוק זה. יש חילוקים דומים לגבי דבר רפוי שהשתמש בו כך כבר לפני שבת.
השאר תגובה